הקליניקה שבעבר, חילקה את הדירה לשני חדרים של 15 מ”ר כל אחד, בינם חצצה דלת. האדריכל פתח את החלל לכדי מרחב אחד עם מינימום מחיצות, על מנת לייצר תחושה של פתיחות וחשיפה לאור הטבעי. החלוקה בין הפונקציות היא מינימלית ומרומזת. יש למעשה רק חציצה אחת בנויה שמפרידה בין אזור הרחצה לחלל הפתוח ומחיצה אוורירית עשויה ברזל שמעגנת את האי במטבח ומגדירה מעין מבואת כניסה. בתוך כך היא חוצצת בין הפנים האינטימי לבין דלתות הכניסה שעשויות זכוכית ויש למחיצה תפקיד נוסף, בו היא משמשת לאחסון פריטי מטבח, כבר משקאות וכן לתצוגה של פרטי נוי.

לדברי האדריכל בועז שניר “העץ הוא מוטיב מאוד נוכח בדירה. בחרתי לעבוד עם עץ אשה אירופאי ושילבתי אותו במבואת הכניסה, במדפי העץ ובמשטח העליון של האי. יתרת החלל רוצפה באבן טבעית מסוג שיי גריי בגוון אפור עם מינימום פוגות וחיבורים על מנת ליצור שטח רצפה כמה שיותר המשכי שמעניק תחושה של חלל גדול מכפי שהוא. אחד הדברים שהנחו אותי לאורך התהליך לשמר כמה שניתן מוטיבים מבניים ולהחזיר עטרה ליושנה. מדובר כאמור בבניין לשימור שנבנה בשנות ה-30 של המאה הקודמת. שאפתי לחשוף עד כמה שניתן את קירות המעטפת ולהאדיר את לבני הסיליקט שמאפיינות מאוד את הבניה החלוצית בימיה הראשונים של תל-אביב. לטובת העניין גילחתי באזורים מסוימים את שכבות הטיח ועם חשיפת הלבנים התגלה גם פרט היסטורי מרגש ומדהים- שרטוטי בניין מקוריים שפועלי הבניין המקוריים הותירו כחותם וכמובן שבעיצוב החדש הם נותרו חשופים כמזכרת מאותם ימים. כמו כן בחרתי להותיר את חגורות הבטון המקוריות משופות וכן את חלון המטבח המקורי וויטרינת הכניסה שנשמרה היטב ועשויה מפרופיל בלגי עשוי ברזל” מסביר שניר “על מנת לשבור את הצבעוניות הטבעית (אדמתית חולית) שילבתי גווני אפור וורדרד פסטלי. הגוונים נפגשים במפגשים בין הפונקציות השונות וכך גם מגדירים ומבדלים אותן מבחינה רעיונית. בתוך כך בחרתי לשלב גם את הגוון הירוק המקורי של דלתות הכניסה ושילבתי אותו בנגיעות כמוטיב חזרתי- כך למשל בשידה הירוקה שלצד המיטה, באקססוריז שונים וגם בבגדיה הירוקים של האישה שניבטת מעבודת האמנות אותה תלינו באזור השינה”.

צילום: ולרי זויז