הבית תוכנן למשפחה עם 4 ילדים, ומתפרש על 3 קומות של חלל ציבורי, חדרים ומרתף. חדר שינה ראשי נמצא בקומת הכניסה.
האתגר הראשון היה אופי השטח – מגרש הנמצא מאחורי מגרש אחר שרק הוא פונה לחזית הרחוב, כלומר הכניסה אל הבית העתידי היא דרך מגרש של בית אחר, מצב המוגדר בחוק המקרקעין כזיקת הנאה.
לאתגר הזה מצא האדריכל פתרון יצירתי וניצל את תנאי השטח לתכנון מעניין של הבריכה, אותה תכנן את מיקומה כבר בכניסה.
בכניסה, פרגולת ברזל קונזולית ורשת סבכה מצלה על האזור החיצוני ומשפיעה על גיאומטריית החזית בכך שהיא שוברת את קו המתאר הישר של האדריכלות.
קומת הכניסה מרוצפת במראה בטון כשהפסיעות הראשונות הן למול מעקה מדרגות מברזל דק, משל היה פסל סביבתי. החלל המרכזי נפרש על גובה כפול, כשממנו עולות המדרגות וממשיכות ל-2 אגפים מ-2 צדדיו בקומה העליונה. משני צידי הקרקע נבנתה נגרות לבנה – בצידו האחד של החלל המרכזי תוכננה סוויטת שינה הפונה לבריכה, המוסתרת מאחורי ספריית הסלון הלבנה, ומנגד – המטבח הלבן מסתיר אזורי שירות.
החלל הכפול הוא נקודת מפגש שבין 2 הצדדים הרוחביים שהם בפועל מסות אדריכליות בעלות נוכחות, ובין 2 הצדדים האורכיים השקופים שחושפים את החצר האחורית והקדמית, ושוטפים את הבית באור ואוויר.
המטבח הלבן הוא לב הבית, אזור אכילה ובישול, כשבתוך דלתות נשלפות מסתתר משטח עבודה פעיל . בצמוד לו שולחן האירוח הגדול שסביבו מגוון כסאות אווריריים שמדייקים את צבעוניות הבית לשחור ולבן.
הגשר שמחבר בין 2 המסות של האגפים העליונים מנותק מהחזיתות ומדגיש את החלל הכפול בזכות וילונות שנפרשים עד קומת הקרקע.
הניתוק מחזק את המשכיות המבנה ואת הקשר בין חוץ ופנים. יש משחק בין פתיחות וסגירות ובין אור וצל.
ריצוף החצר נמצא בקו 0 עם המים בבריכת הגלישה, אלמנט היוצר הרמוניה כבר בריצוף שמקדם לבית. בתכנון החצר מצא האדריכל פתרון אסתטי לבעיית אינסטלציה מורכבת שהתייחסה לניקוז מי הגשמים: פרט ייחודי לניקוז הגשם תוכנן בצורת אדנית צמחיה שאליה מתנקזים המים, מבלי להתקין תעלות ניקוז רצפתיות שהיו פוגעות בניראות השלימה של רחבת הכניסה.

תכנון: אדריכל רז מלמד
אחראית: רעות נחמיאס סבן
מפקח: יריב פסלסקי
צלם: עמית גרון
סטיילינג לצילומים: אדריכלית עומר פנן