יש מבנים שעוברים שיפוץ. ויש מבנים שהופכים למסע חיים. כך בדיוק קרה ב־Oblouková 171 – בית עירוני היסטורי במרכז העיר Žatec שבצ'כיה, אשר שופץ במשך שמונה שנים והפך למתחם מעורב שימושים הכולל דירות אירוח, בית נופש משפחתי וטאפ־רום לבירה מקומית.
אבל מאחורי הפרויקט עומד הרבה יותר משימור אדריכלי: זהו סיפור משפחתי שנפרש על פני דורות, ניסיון להציל בית שעמד להתפורר — ומחקר עמוק על היחסים בין ישן לחדש, בין זיכרון לחיים עכשוויים.

 

 

 

בית משפחתי שהפך להריסות

שורשי המשפחה בבית מגיעים לשנות ה־20 של המאה הקודמת, כאשר הסבים־רבים עברו להתגורר ב־Žatec. דורות שלמים חיו במקום עד תקופת מהפכת הקטיפה, שלאחריה החל המבנה להידרדר. ניסיונות שיפוץ כושלים שנעשו לאורך השנים רק החריפו את מצבו. כאשר המבנה הגיע לידי בעלי הבית הנוכחיים בירושה, הוא כבר היה במצב קשה במיוחד: גג דולף, תקרות שקרסו, חלקים חסרים בקונסטרוקציית העץ ופטריות ריקבון שהתפשטו במבנה.
למרות זאת, בעלי הבית – אדריכלים במקצועם – התאהבו בו מיד. “זה היה המקום שבו סבא הסתיר פעם בקבוקי ירח ביתיים בין קורות הגג,” הם מספרים. “כל הזיכרונות הרחוקים ביותר שלו הגיעו משם.”

 

 

 

 

שמונה שנים של שיקום איטי

תהליך השיפוץ נמשך לא פחות משמונה שנים, והתמודד עם אינספור קשיים: מחסור בתקציב, ירידה באיכות עבודות המלאכה המסורתיות, מגפת הקורונה וגם החיים עצמם, כאשר במהלך הפרויקט נולדו לבני הזוג שני ילדים שגדלו לצד אתר הבנייה המתמשך. המטרה המרכזית הייתה לבצע שימור מדויק וחסכוני, תוך כבוד עמוק לאופי ההיסטורי של המבנה. הגישה הייתה רחוקה משחזור סטרילי או מושלם. להפך – האדריכלים ביקשו לשמר את חוסר האחידות, סימני הזמן והחומריות הישנה. “הבית הוא קולאז’,” הם מסבירים, “אבל כזה שאינו מבוסס על ניגודיות.”

 

 

שימוש חוזר כחלק מהשפה האדריכלית

אחד האלמנטים המרכזיים בפרויקט הוא שימוש חוזר בחומרים ישנים שנאספו ממבנים אחרים: קורות עץ עתיקות, דלתות, לבנים, אריחי אבן וריצופים היסטוריים. חלק מהחומרים נשלפו ממש ממכולות פסולת של הריסות. כך למשל, אריחי שיש אדומים שנמצאו באתר פירוק הובלו ברכב למרחק של 400 ק"מ, והוחלפו בתמורה לארגז בירה מקומית. הגישה הזו לא רק חסכה כסף – אלא גם יצרה טשטוש מכוון בין הישן לחדש, עד שלעתים קשה לדעת אילו אלמנטים מקוריים ואילו נוספו בשיפוץ.

 

 

 

 

 

חזות היסטורית בפרשנות עכשווית

אחת ההתלבטויות הגדולות ביותר הייתה חזית הרחוב של המבנה. בשנות ה־90 הוסרו ממנה כמעט כל פרטי העיטור המקוריים, והיא איבדה את האופי האדריכלי שלה. לאחר מחקר היסטורי חלקי הצליחו האדריכלים להבין כיצד נראתה החזית המקורית – אך בחרו שלא לשחזר אותה באופן ישיר. במקום זאת, הם יצרו פרשנות עכשווית ומופשטת יותר של האלמנטים ההיסטוריים, מתוך ניסיון להראות שהפרופורציות והקומפוזיציה חשובות יותר מהעתקה מדויקת של הפרטים.

 

 

בר בירה בתוך בית היסטורי

לצד יחידות האירוח ובית המשפחה, המבנה כולל גם Taproom לבירה מלאכתית בשיתוף מבשלת FALKON Flying Brewery. הבחירה אינה מקרית: Žatec נחשבת לאחת הערים המזוהות ביותר עם גידול כשות (Hops), חומר הגלם המרכזי בבירה, ואף נכללה לאחרונה ברשימת אתרי המורשת של UNESCO. הבר עוצב כחלק בלתי נפרד מהבית ומהשפה החומרית שלו — מקום שמחבר בין תרבות מקומית, מלאכה ואירוח.

 

 

 

לא מושלם – אלא חי

אולי הרעיון המרכזי ביותר בפרויקט הוא ההבנה שמבנה היסטורי אינו צריך להיראות חדש. הרצפות נותרו עקומות ושחוקות, הקירות אינם ישרים לחלוטין, וסימני הזמן נשארו גלויים כחלק מהאופי של המקום. “שחיקה היא איכות שנבנתה במשך מאות שנים,” מסכמים האדריכלים. “צריך ללמוד להקשיב לבית, להבין אותו, ולהסכים להתפשר על השלמות.”

 

Studio ORA
Author Jan Hora, Barbora Hora
Co-author Jan Veisser, Maroš Drobňák
Client Jan Hora, Barbora Hora
Project location Oblouková 171, Žatec
Project country Czech Republic
Completion year 2026
Built-up area 200 m²
Gross floor area 500 m²
Usable floor area 300 m²
Photographer BoysPlayNice