האתגר הראשון היה תכנוני. הדירה המקורית כללה שישה חדרים, אך אוחיון בחר לשבור חדר שלם כדי להגדיל את המטבח ולהפוך אותו ללב הפועם של הבית. התוצאה היא מטבח דו־מפלסי יוצא דופן: בצד אחד כיריים ומשטח עבודה הפונים לנוף, ובצד השני מפלס מוגבה מעץ, שמאפשר ישיבה לארוחות משפחתיות או בילוי בסוף היום. כך נוצר חלל דינמי, המשלב בין עבודה, אירוח וחיי משפחה.

השפה העיצובית של הבית נשענת על סגנון מודרני עם נגיעות צבע מפתיעות. גווני קאמל חמים שובצו בכסאות הבר ובגב הכורסאות, והם מכניסים חיים ותנועה אל תוך הפלטה הנקייה. בסלון שולטים גווני האבן הטבעיים לצד ספה ושטיח בהירים, ובמטבח שולבו חיפויי אבן טבעית, פורניר וצבע חלק. הנמכת גבס ותכנון תאורה מוקפד מדגישים את הקווים המודרניים, בעוד וילון שחור דרמטי – בחירה יוצאת דופן – מוסיף עוצמה ומסגרות לחלל מבלי לוותר על זרימת אור טבעי.

הצבע השחור, שאינו אופייני בדרך כלל לעיצוב בתים של משפחות צעירות, מקבל כאן פרשנות חדשה ורעננה. אוחיון הצליח להפוך אותו מאלמנט "כבד" או נוקשה לצבע שמעניק תחושת יוקרה, עומק ואלגנטיות – מבלי לפגוע בחמימות הביתית. שילובו לצד חומרים טבעיים, צבעים בהירים ונגיעות של צבע חי יצרו בית עכשווי שמרגיש גם שונה וגם נגיש.

סוויטת ההורים, הממוקמת בקומה המרכזית, עוצבה כחלל אלגנטי עם צבעים כהים ורגועים. את המראה שברה בחירה נועזת במיטה בצבע חרדל בוהק, שהכניסה אנרגיה וחיות. הארונות עם המראות הגדילו את תחושת המרחב, וחדר הרחצה הסמוך נשמר פתוח כדי לייצר זרימה רציפה ורחבה.

בקומת הגג קיבלו הילדים חללים מותאמים אישית – חדר בת צעיר וורוד עם טפט ילדותי דרמטי, וחדר בן בסגנון גיימינג, מלא באופי ובזהות אישית. לצד החדרים נפתח גג גדול, המשמש כמרחב חיצוני לבילוי משפחתי.

לדברי מעצב הפנים מיכאל אוחיון: "בחירתם של בני הזוג בי נבעה מהאופן שבו אני משתמש בצבע השחור. בעיניי, שחור הוא צבע על־זמני, אצילי ויוקרתי, שתמיד יש לו מקום בעיצוב נכון. בפרויקט הזה נתתי לו מקום לא שגרתי בתוך בית משפחתי צעיר, ודווקא כאן הוא זכה לעיצוב מרענן. החיבור בין השחור לבין הגוונים הבהירים והחומרים הטבעיים יצר בית עשיר בשכבות עיצוביות – בית שהוא גם יוקרתי וגם חם". השיפוץ בהיקף רחב זה הוא דוגמה מובהקת לכך שחיבור בין תכנון חכם, בחירות עיצוב אמיצות ושימוש בצבעים לא צפויים יוצר בית עם אמירה – כזה שמותאם בדיוק למי שחי בו.

עיצוב פנים: מיכאל אוחיון
צילום: אלעד גונן