שהכתיב האומן. אף על פי שהגוון המסוים שדמיין לא היה במערך הייצור של החברה, נענתה אקרשטיין לאתגר ופיתחה במיוחד עבורו את הגוון הייחודי שחפץ בו. אקרשטיין הגשימה את חזונו של קרוון — שהכיכר כולה תיראה מעין דיונה אין־סופית המוטמעת בלב העיר הסואנת. קרוון הדגיש כי יופייה של הכיכר קרוון יצר משטח רחב ידיים של מרצפות בטון בהירות בגוון חולי־צהבהב, שיוצרו במיוחד לפרויקט במפעל של אקרשטיין. המאה העשרים התעורר לקראת סוף צורך בהתחדשות עירונית של המתחם. הכריזה חברת "אחוזת החוף", 1999 במאי חברה עירונית בבעלות עיריית תל־אביביפו, על תוכנית מקיפה להקמת חניון תת־קרקעי ומעליו כיכר ציבורית חדשה שתעניק לאזור אופי עירוני פתוח ונגיש יותר. העירייה בחרה באמן דני קרוון ז"ל, חתן פרס ישראל, לעיצוב הכיכר וסביבתה. קרוון, שהאמין בכוחה של האומנות לחבר בין ההווה לזיכרון, סיפר בריאיון לעיתון "הארץ" כי הדבר הראשון שעלה בדעתו היה להפוך את הכיכר כולה למעין ארגז חול ענק — מחווה פיוטית לימי בראשית של תל־אביב, שנולדה מתוך חולות הים התיכון. אך מאחר שיישום רעיון זה כפשוטו לא היה מעשי, גיבש קרוון פרשנות מודרנית ועירונית למשפט האייקוני של :1968 מרד הסטודנטים בפריז במאי Sous les "מתחת למרצפות — חוף הים!" ( .)pavés, la plage נהפכו המרצפות בעבודתו של קרוון עצמן לחוף הים. הוא יצר משטח רחב ידיים של מרצפות בטון בהירות בגוון חולי־ צהבהב. המרצפות יוצרו במיוחד לפרויקט במפעל של אקרשטיין על פי המאפיינים טמון בבהירותה, ולכן נמנע כמעט לחלוטין מהצללה מלאכותית, למרות הביקורת על המחסור בצל והבוהק המסנוור של המרצפות. בעיני קרוון, החוויה העירונית אינה רק פונקציונלית אלא גם רגשית ומעוגנת בזיכרון — חיבור בין העבר, ההווה והטבע העירוני המתחדש. היום הכיכר משמשת גם תחליף לכיכר רבין (בשל העבודות המתבצעות בה), והיא מוקד התכנסות המוני להפגנות ולמחאות ציבוריות. 129
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=