אקרשטיין | 100 - מאה שנות תעשייה בבניית הארץ

כמה אפשרויות, הוחלט לאחר שנבחנו לקברו בירושלים ולהנציח שם את מורשתו. הבחירה נבעה לא רק ממעמדה של ירושלים בתור בירת ישראל, אלא גם כדי להצהיר הצהרה פוליטית ברורה על הקשר ההיסטורי והרגשי בין העם היהודי לעיר ועל מרכזיותה בלב האומה הצעירה זמן קצר לאחר שמזרח העיר עבר לידי ירדן. רבים על מיקום הקבר לאחר דיונים בבירה, נבחרה בסופו של דבר גבעה גבוהה פרויקט רחבת 2008 הר הרצל כדי לספר על תרומתה של אקרשטיין לעיצובו מחדש של האתר הממלכתי החשוב הזה, יש להקדים ולהזכיר את הרקע ההיסטורי שלו: לאחר קום המדינה הקימו ממשלת ישראל הזמנית בשיתוף הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית ועדה מיוחדת להבאת ארונו של בנימין זאב הרצל לקבורה בישראל, על פי צוואתו. הוועדה נדרשה להתמודד עם שאלות רבות ומורכבות סביב התהליך, והמרכזית שבהן — היכן יהיה אתר הקבורה של חוזה המדינה? במערב ירושלים, שנקראה בערבית "א־ שראפה" ("הנשקפת"). הבחירה במקום זה נבעה משיקולים אחדים: גובהה של הגבעה סיפק תצפית מרהיבה על העיר כולה, היא הייתה רחוקה מאזור קו התפר הסמוך לקו הגבול עם ירדן והייתה בבעלות יהודית, וזה 17־ הקל על ההליך המשפטי והתכנוני. ב הובא בנימין זאב הרצל 1949 באוגוסט למנוחת עולמים בפסגת הגבעה. עם הזמן היה המקום לאתר לאומי מרכזי, שמה של מוקי שוורץ:צילומים הגבעה שונה ל"הר הרצל", ונטמנו בו אישים רבים שתרמו להקמת המדינה ולעיצובה. , התקיים 1950 , בשנתשנה לאחר מכן טקס חנוכת הרחבה הגדולה הסמוכה לקבר הרצל במעמד יושב ראש הכנסת הראשון יוסף שפרינצק. זה היה רגע מכונן בתהליך עיצובו של הר הרצל בתור מרכז זיכרון לאומי, מקום שבו ההיסטוריה וההווה נשזרים זה בזה. באותה השנה נערך שם גם לראשונה טקס המעבר בין יום הזיכרון 130

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=