מתוך אידאולוגיה ציונית לעלות 18– החליט צבי בן ה לארץ ישראל. בדיעבד התברר כי החלטה זו הייתה גורלית והצילה את חייו. ערב בחפירת תעלות סביב עצים ובליקוט פירות הדר. בסיום העבודה הוא היה הולך לישון בצריף קטן עם שאר הפועלים שעבדו בפרדס. אלא שמהר מאוד הבין צבי שתחום החקלאות אינו מתאים לו ונטש את העבודה בפרדס. וביציאה מפתח־ תקווה, סמוך לאזור התעשייה, הוא נתקל ב"מרצפיה" — בית חרושת קטן לייצור מרצפות טרצו. הוא נכנס אליו כדי לברר אם דרושים שם עובדים, ומייד התקבל לעבודה בתור פועל פשוט. השנה שעבד שם הייתה בעבורו בית ספר ללימוד רזי המקצוע של ייצור מרצפות לדירות מגורים: הוא למד לבנות תבניות אשר לתוכן יצקו את חומרי הגלם, את טיבם של חומרי הגלם, את טכניקות הערבוב והיציקה וגם את אפשרויות השיווק והשינוע. צבי אקרשטיין מקים בית חרושת קטן לרעפים כשצבי עזב את "מרצפיה" הוא כבר היה מצויד בידע מקצועי עשיר וגם במעט חסכונות, והם היו כרטיס הכניסה שלו לעתיד שאפתני. הוא קנה זכות שימוש בשטח נטוש ונידח בן ארבעה דונמים בחולות של צפון תל־אביב, הרחק ממרכז ההתרחשויות העירוני באותם הימים. לימים יהפוך המקום לפינת הרחובות ארלוזורוב ויהושע בן־נון. השטח היה שייך לכפר הערבי סומייל, ובהם 1948 אחד משורת כפרים ערביים באזור תל־אביב עד שייח' מוניס (היום רמת אביב), סלמה בכפר שלם וג'מאסין (היום שכונת בבלי). רוב תושבי הכפרים הערביים נאלצו לנטוש אותם עם קום המדינה, ובמקומם התיישבה אוכלוסייה יהודית. במגרש שקנה צבי בחולות, לצד השינויים ההיסטוריים שעברו על המקום, החלה להתגבש התשתית לחלום הבא שלו שברבות השנים יציב אותו בקדמת הבמה של תעשיית הבנייה והפיתוח בישראל. על חולותיו של המגרש הקים צבי בית חרושת קטן והחל לייצר בו רעפי בטון, בשיטות המסורתיות שלמד ב"מרצפיה" — יציקות בטון בתוך מסגרות עץ פשוטות. הוא החל למכור רעפים ולהתקין אותם בגגות הבתים ברחבי העיר כשבאמתחתו ציוד בסיסי, שני פועלים מסורים וחזון עיקש. גגות הרעפים האירופיים מתוצרת הארץ אומצו בהתלהבות בקרב העולים החדשים. גם הערבים האמידים החלו לאמץ את הרעפים האדומים לבתיהם בכפרים, שכן הם ראו בהם סמל סטטוס. כך עם השנים הלכו והתפשטו גגות הרעפים לכל המבנים שניבנו בקיבוצים, בשיכונים המוניים של העולים החדשים או בבניינים משותפים בערים ונהפכו בהדרגה לחלק בלתי נפרד מן הנוף הישראלי. כשצבי עלה לארץ ישראל הוא הגיע היישר 1929 בשנת למושבה הקטנה פתח–תקווה והתחיל לעבוד בפרדסים, בעיבוד השדות והמטעים. צבי באוניה בדרכו לארץ ישראל. 16
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=