מציאות זו של שבר ותקומה צמחו מודלים חברתיים וכלכליים חדשים, הניעו את המדינה הצעירה ושימשו עוגנים מרכזיים בעיצובה. לאגודות השיתופיות בישראל היה תפקיד מרכזי בהתפתחות הכלכלה והחברה המקומית מאז ראשית ההתיישבות הציונית. הראשונות הוקמו בתחילת המאה העשרים על ידי חלוצים שביקשו ליצור חברה שוויונית וצודקת המבוססת על ערכי שיתוף ועזרה הדדית. בשנות העשרים והשלושים נהפכו האגודות השיתופיות בתחום החקלאות, דוגמת "תנובה", לעמודי התווך של הכלכלה הישראלית ותרמו רבות לפיתוח ההתיישבות הכפרית. לצד האגודות השיתופיות החקלאיות התפתח בערים סוג אחר של אגודות שיתופיות שהתמקדו בתחומי תחבורה, מסחר ושירותים. "אגד" ו"דן", למשל, היו לא רק ספקי תחבורה ציבורית אלא גם מודל להתאגדות מקצועית שנוהלה על ידי החברים עצמם. בתחילת שנות הארבעים, כאשר למדינה שבדרך היה צורך דחוף בבניית מגורים ושירותים ציבוריים לאוכלוסייה ההולכת וגדלה, מילאו האגודות השיתופיות בתחום הבנייה תפקיד מרכזי. גופים כגון "סולל בונה" ו"שיכון עובדים", שהוקמו בתור אגודות שיתופיות שוויוניות, היו חלק מן המגמה שהובילה את פיתוח התשתיות והמגורים בישראל של אותם ימים. ברוח זו הקים צבי בשנות הארבעים את האגודה השיתופית "מדרכה" עם שותפים עסקיים אחרים בתחום הבנייה. האגודה השיתופית התמקדה בהתאגדות של קבוצות עבודה בתחום הריצוף, דאגה לזכויות העובדים ולראשונה אף שילמה דמי ביטוח בריאות והסדירה את שעות העבודה. צבי האמין בעקרונות של עבודה משותפת, ובאמצעות "מדרכה" הוא חתר להגדיל את כמות העובדים שהיו נחוצים להקמת היישוב המתפתח. ב שנות הארבעים היו שנים סוערות, אולי מן העשורים הדרמטיים והרי הגורל שידעה העת החדשה. זה עשור שהותיר חותם עמוק גם בהיסטוריה היהודית והעולמית. בשנים אלו התמודדה האנושות עם אופל חסר תקדים אך גם עם הבטחה להתחלה חדשה. מצד אחד זוועות מלחמת העולם השנייה והשמדתם של מיליוני יהודים, ובהם בני משפחת אקרשטיין שנספו בשואה, מן הצד האחר בסופו של אותו עשור אפל ולאחר החורבן, האובדן והטרגדיות האיומות, הפציע אור של תקווה חדשה ליהודים: הכרזת העצמאות והקמת מדינת ישראל. רגעי ההכרזה סימלו את תחילתה של תקומה לאומית וגם את תחילתו של פרק חדש למשפחת אקרשטיין, שראו סיכוי להתממשות החזון הציוני ואופק חדש עם הזדמנויות חדשות. צבי, חיה וחברים. 33
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=