את אזור התעשייה החדש של הרצליה פיתוח הקים שמעון זאב לוין, ממייסדי הרצליה ואביו של יוסף נבו, לימים ראש העיר. המפעל הראשון שעבר למקום עוד לפני שהוכרז רשמית אזור תעשייה היה מפעל הטקסטיל "אדרת", ואחריו הגיעו "פלאלום", מפעל לייצור כלי מטבח ובית ו"אמרון", מפעל לייצור מקלטי , חודשים ספורים בלבד לאחר המעבר להרצליה, 1950 רדיו. ביולי נערך טקס חגיגי בראשות שרת העבודה דאז גולדה מאיר לרגל ), שלימים יקבל 2 פתיחת כביש תל־אביב–נתניה החדש (כביש את כינויו הידוע "כביש החוף". הכביש המהיר והחדיש הוא אחד הכבישים הראשונים בישראל שנסללו בהם כמה נתיבים מקבילים. הכביש שיפר מאוד את הגישה לאזור, ולכן הקל גם על המפעל את משלוחי המוצרים ואת תהליכי העבודה. הקמת המפעל החדש בהרצליה לא רק תרמה לקצב ייצור גבוה אלא גם להגדלת תפוקות וליצירת הזדמנויות עסקיות חדשות. המפעל המשפחתי גדל והתרחב במיקומו החדש, וגם בני משפחת אקרשטיין עברו למיקום חדש והחלו שלב חדש בחייהם. צבי וחיה בנו את ביתם החדש ברחוב אדוארד ברנשטיין בצפון תל־אביב. קומת הקרקע של בית המגורים הדו־קומתי שימשה בתור משרדי המפעל, ואילו הקומה השנייה שימשה בתור בית המשפחה. המפעל ובית המגורים השתנו לפי עומס העבודה באקרשטיין: כאשר התרחבה כמות העבודה במפעל, אפילו חניית הרכבים בבית המשפחה נהפכה לחלק מן המשרד ושימשה מעין שטח תצוגה קטן של מוצרי המפעל. הבית, כמו המפעל, סימן אפוא מעבר משמעותי בחיים ובקריירה של צבי ושל משפחת אקרשטיין. אקרשטיין משדרג את המפעל במערכות אוטומציה מתקדמות בשלהי שנות החמישים החליט צבי אקרשטיין החלטה אמיצה ומורכבת שתשפיע על עתיד המפעל: לייבא לארץ מכונת ייצור מרצפות מדרכה חצי־אוטומטית. כך נהפכה אקרשטיין לאחת החברות הראשונות בארץ שהכניסה אוטומציה לתעשיית מוצרי הבטון. לרכישת המכונה נלווה סיפור אישי, מורכב ואמוציונלי, וכמו מהלכים אחרים בחייו של צבי, קשור אף הוא בהיסטוריה של המדינה. המכונה לייצור המרצפות נרכשה מחברה גרמנית צבי וחיה בנו את ביתם החדש ברחוב אדוארד ברנשטיין בצפון תל–אביב. קומת הקרקע של בית המגורים הדו–קומתי שימשה בתור משרדי המפעל, ואילו הקומה השנייה שימשה בתור בית המשפחה. הבית והמשרדים ברח׳ אדוארד ברנשטיין. מתוך :למטה התכתבות בין צבי אקרשטיין לוועדת השילומים. באדיבות גנזך המדינה 42
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=