פעילות המפעל בהרצליה הלכה והתרחבה והייצור היה בתפוקה מלאה, אולם אז אישר ראש עיריית הרצליה אלי לנדאו חוק שלפיו תאושר בנייה לגובה, כלומר הקמת מגדלים, על שטחים באזור התעשייה הגדולים מעשרים דונם. החוק ביטא את כוונת העירייה להעדיף באזור תעשיית היי־טק חדשנית ממפעלים ותעשייה. "הרגשתי שהגיעה העת להתרחב, ובהרצליה זה כבר לא היה אפשרי," סיפר גיורא. זה היה המניע העיקרי לחיפוש שטח נוסף להקמת מפעל להרחבת הפעילות בעתיד, ונבחר שטח המפעל בירוחם, כפי שיסופר בהמשך. בעקבות מודעה בעיתון הצטרף לחברת אקרשטיין 1977 בשנת גדעון ארגמן, מהנדס מכונות במקצועו, בתפקיד מהנדס החברה. תפקיד המהנדס, נהפך די מהר לקשר ארוך וחשוב בחיי החברה — גדעון נהיה יד ימינו של גיורא ודמות מרכזית בצמיחתה של החברה. "מהשלב הראשון גיורא לימד אותי עד כמה איכות חומרי הגלם היא קריטית להצלחת המוצר," הוא סיפר. גישה זו ליוותה אותו לאורך כל הדרך והשפיעה על החלטותיו המקצועיות. אחת היוזמות הראשונות שלו הייתה פיתוח מכונה אוטומטית לשטיפת מרצפות — פרויקט טכני, קטן בהיקפו, אך הוא סימן את מגמת החדשנות שהוביל בחברה. זה היה צעד ראשון בתהליך ארוך של שדרוג הייצור, והוא הגדיר את אקרשטיין חלוצה בתחומה. גיורא בפתח המשרדים : למעלה החדשים בהרצליה. גדעון ארגמן כמהנדס צעיר. :למטה בעקבות 1977 בשנת מודעה בעיתון הצטרף לחברת אקרשטיין גדעון ארגמן, מהנדס מכונות במקצועו, בתפקיד מהנדס החברה. 71
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=