חזרה לייצור רעפי בטון באחד מביקוריו בארצות הברית, במסגרת הקמת המפעל של אקרשטיין בקליפורניה, הבחין גיורא בתופעה שהייתה חדשה עבורו: גגות שלמים הבנויים מרעפי בטון דמוי חרס. הסקרנות המקצועית שלו התעוררה מייד. הוא גילה שהרעפים יוצרו בשיטת ייצור דומה לזאת של האבנים המשתלבות ובסוג בטון זהה להן, הלא הוא תחום התמחותו. לאחר שחזר לישראל החליט לבדוק את האפשרות לייצר רעפים מבטון גם כאן. זמן קצר לאחר מכן הוא רכש את מפעל "רעפי גרין" שבראשון לציון. המפעל, אשר התמחה באותה התקופה בייצור רעפי בטון, צורף למערך של אקרשטיין, תחילה בהרצליה. אך מהר מאוד התברר לגיורא שהמכונות אינן עומדות בסטנדרטים שהוא ביקש לשמר. המסקנה הייתה ברורה: אם רוצים להישאר חברה מובילה בתחום, צריך לעשות את זה כמו שצריך. גיורא רכש מערך ייצור חדשני ומתקדם והעביר את כל פעילות הרעפים למפעל באשדוד, לצד קו ייצור לבני הסיליקט. זה היה למעשה המוצר הראשון שייצר צבי אקרשטיין כשהקים את בית החרושת, לכן הייתה בכך משום סגירת מעגל, אלא שמקץ עשורים ובקנה מידה נרחב ומשוכלל בהרבה. פרסומת לרעפי הבטון של אקרשטיין, :למעלה .80־ שנות ה ,1988 ,״ עיתון ״חדשות :למטה מימין אתר עיתונות יהודית הסטורית, באדיבות הספריה הלאומית. רעפי אקרשטיין בגוון :למטה משמאל כתום, הוד השרון, אדיב סחר עץ 98
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=