תושבי העיירה היפנית אינאקדאטה Inakadate, מייצרים יצירות מופת חקלאיות אמיתיות, בשדות האורז שלהם. זאת באמצעות גבעולי האורז הסגולים, צהובים ובשילוב עם הזן הירוק המסורתי יותר.

בשנת 1993, ביקשו התושבים להחיות את האזור ולהעצים את התיירות בעיירתם ובחרו ליצור אמנות בשדות האורז רחבי הידיים שלהם, באמצעות שבעה סוגים שונים של אורז בצבעים שונים. למעלה מאלף מתנדבים מקומיים יוצאים לשדות מדי שנה, כדי לעזור בתהליך השתילה. בחודש אפריל של השנה, מתקיימת אסיפה בה מחליטים על נושא העיצוב לשנה הבאה. נציגי הכפר יוצרים מודלים דיגיטליים בסיסיים של הנושא הנבחר, אשר לאחר מכן עוברים עידון וליטוש על ידי מורי האמנות המקומיים, לציורים מורכבים יותר. לאחר מכן מציבים סימונים בשטח וממפים כל ציור לפני תחילת השתילה. תהליך זה יכול לארוך עד שלושה חודשים. כל ציור מתפרס בשטח של 15,000 מ"ר ומציג לעתים קרובות נושא מורשת ופולקלור מקומי, כמו האגדה של יאמטה לא-אורוצ'י (הנחש עם שמונה לשונות המזלג) המתעמת עם אלי הים והסערות, שינטו וסוזאנו. לאור הפופולריות שהתצוגה צברה, החלו להופיע גם נושאי ציורים מערביים מיתולוגיים, כמו סצנות מהסרט "חלף עם הרוח", "מלחמת כוכבים" ודמותה של מרילין מונרו.
יותר מ -150,000 אנשים פוקדים את אינקדאטה מדי שנה, כדי לראות את אומנות שדות האורז המדהימה של אנשי העיירה. הכפר עצמו, אגב, מונה רק 8,700 איש.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אמנות
+כתבות מומלצות
ילדים שקופים בכיתה נטושה: המיצב של יוקה נומטה
אמנות
ילדים שקופים בכיתה נטושה: המיצב של יוקה נומטה
  כשנכנסים לכיתה בבית הספר היסודי לשעבר Yuya במחוז גיפו, אפשר רק לדמות קולות
הגל האחרון: אלף תמרורים שהפכו ליצירת אמנות
אמנות
הגל האחרון: אלף תמרורים שהפכו ליצירת אמנות
  מה שקודם לכן נועד להסדיר תנועה, להורות, להזהיר ולכוון, מקבל כאן תפקיד חדש
אני מוכר, משמע אני קיים
אמנות
אני מוכר, משמע אני קיים
  האמן כמובן טוען שכלום = משהו. הוא נשען על מושגים מתחום הפיזיקה הקוונטית,

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.