המרחב הפתוח סביב מגדל אייפל יעבור שינוי דרמטי, כיצד ישפיע הברקזיט על עולם האדריכלות הבריטי, היפנים מציעים חשיבה ארוכת טווח ליום שאחרי סיום התחרות האולימפית, הסתיים שיפוץ אצטדיון בלומפילד התל אביבי, אדריכלית הנוף רחל וינר זכתה בפרס קרוון לאדריכלות נוף, איחוד כוחות בין ארגוני האדריכלות בארץ

אדריכלות יוצאת

1.
המרחב הפתוח סביב מגדל אייפל בפריז הולך לעבור בשנים הקרובות שינוי משמעותי בעל השלכות דרמטיות. במסגרת תחרות בינלאומית זכה משרד אדריכלות נוף בריטי אשר הציע לחבר את המגדל האייקוני עם צירים מרכזיים באזור ולבטל את כל הכבישים מסביב.

 

 

 

אחד המרחבים העירוניים המוכרים ביותר בעולם עומד לעבור מהפך. עיריית פריז הודיעה החודש כי משרד אדריכלות הנוף הלונדוני Gustafson, Porter and Bowman נבחר לתכנן ולעצב מחדש את המרחב סביב מגדל אייפל. על פי התוכניות, הכביש הגדול בצמוד למגדל, שמתחתיו מערכת הרכבת התחתית, יהפוך לגן עילי להולכי רגל וכך יווצר רצף של שטחים פתוחים בין שני חלקי הסיין אשר יהווה את מערכת הגנים הרציפה הגדולה בפריז. לטענת האדריכלים הרעיון התכנוני החדש ״יחגוג את מגדל אייפל וייצר ציר ירוק מרכזי עם סדרה של נופים משולבים יחד והכל במטרה לשרת את סדר העדיפויות האנושי״.

 

 

 

מדי שנה מבקרים במגדל אייפל 30 מיליון מבקרים והוא נחשב לאחד האתרים המתויירים ביותר בעולם. במשך שנים האזור סבל מצפיפות יתר, נגישות לקויה והיעדר שירותים, מה שהשפיע לרעה על חוויית המבקרים במגדל וסביבתו. התוכנית החדשה, שממומנת במלואה על ידי מכירת כרטיסים למגדל והשלמתה משוערת עד שנת 2024, אמורה לסייע בשמירת האזור והפיכתו לאזור הליכתי (Walkability) – מושג מתחום הקיימות והתכנון העירוני המודד את הנוחות ובטיחות ההליכה באזור מסוים. העיצוב מחדש של האזור, הכולל יותר ירוק ופחות כבישים, הוא חלק מהגישה התכנונית הרווחת בעולם המכוונת לייצר ערים בריאות יותר עם כמה שפחות מכוניות וזיהום. ראשת העיר של פריז מנהלת בשנים האחרונות מאבק מוצלח להפליא להוצאת מכוניות מחוץ לרחובות הראשיים של העיר והקמת מרחבים ציבוריים פתוחים למען הציבור הרחב.

2.
עולם האדריכלות הבריטי נמצא בימים אלה במשבר גדול בעקבות תוכנית הברקזיט ההולכת וקרבה. כיצד ישפיע הברקזיט על עולם האדריכלות הבריטי?

 

 

האדריכלות הבריטית היא סיפור הצלחה עולמי. תעשיית האדריכלות הבריטית תורמת באופן ישיר 4.8 מיליארד פאונד לכלכלת בריטניה מדי שנה, ועוד מיליארד דולר נוספים מושקעים ביצוא של שאר הענפים בהם היא תומכת. מחקר חדש שנעשה ע״י המכון המלכותי הבריטי לאדריכלות (RIBA) מציג את אפקט הברקזיט ומה עלול לקרות לבריטניה ביום שבו תתנתק מהאיחוד האירופי. על פי המחקר, כ-25% מהאדריכלים בבריטניה הם אזרחים זרים מרחבי האיחוד האירופי ולכן ביום שבריטניה תתנתק מהאיחוד המשרדים יהיו בצרה גדולה ויסבלו ממחסור רב באדריכלים. מעבר לבעיית העובדים, משרדי אדריכלות רבים בבריטניה לא יוכלו להשתתף בפרויקטים ובתחרויות באירופה וכתוצאה מכך תהיה ירידה חדה בהכנסות.
במכתב פתוח שפרסם מנכ״ל RIBA האדריכל אלן ולאנס הוא יוצא נגד תוכנית הברקזיט ומעלה חשש כבד מהמהלך: ״יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי תהיה בעלת השלכות מרחיקות לכת לכל חברי RIBA, על מקצוע האדריכלות ועל הסביבה הבנויה. המגזר שלנו משגשג בזכות המגוון, ריבוי התרבויות והרקעים השונים מהם באים האדריכלים. בהנחה שהברקזיט אכן יקרה, נהיה מחויבים למצוא פתרון לאישורי העבודה כך שעולם האדריכלות הבריטי ימשיך להשתמש באיכויות הגלובליות שלו, וכן לספק ודאות וביטחון לאדריכלים בינלאומיים העובדים בבריטניה״.

3.
בעוד שנה בדיוק תיפתח אולימפיאדת טוקיו 2020. כמו בתחומים אחרים, גם בעולם התכנון והאדריכלות היפנים נמצאים צעד אחד קדימה משאר העולם. כיאה לתקופה, היפנים מציעים חשיבה ארוכת טווח ליום שאחרי סיום התחרות בכל הנוגע למבנים ולמתקנים האולימפיים: פחות מבנים מרהיבים ויקרים ויותר מבנים סביבתיים וגמישים.

 

 

אולימפיאדה היא לא רק האירוע הספורטיבי הבינלאומי החשוב ביותר בעולם אלא גם הזדמנות אדירה לעולם האדריכלות והעיצוב. בהיסטוריה של אירוח אולימפיאדות, ישנן ערים רבות שנכנסו למשבר גדול כתוצאה מהקמת מתקנים ואירוח התחרות. אתונה וריו דה ז'נרו הן דוגמא לערים שכמעט פשטו רגל לאחר שהשקיעו כספים אדירים במבנים ותשתיות שננטשו לאחר שלושה שבועות והפכו ׳לפצע׳ עירוני. הארגון הבינלאומי ׳הנורמה החדשה׳ מעודד ערים המארחות את האולימפיאדה להשתמש באצטדיונים קיימים, להתמקד בתחבורה ציבורית ולבנות מתקנים חדשים רק אם יש לכך צורך לטווח הארוך. כל זה במטרה להפחית את השימוש בפסולת, להקטין את העלויות ואת ההשפעה השלילית על הסביבה.
ברוח זו, היפנים החליטו לבנות רק 11 מתקנים חדשים ולהסב 20 מתקנים קיימים לטובת האולימפיאדה. במסגרת התחרות יוקמו מבנים ארעיים זולים יחסית שלאחר סיום התחרות יפורקו ולא יסבו זיהום לעיר. אחד המבנים החדשים המעטים הוא האצטדיון הלאומי החדש שנבנה במקומו של האצטדיון המקורי ששימש באולימפיאדת טוקיו בשנת 1964. את האיצטדיון החדש תכנן האדריכל היפני קנגו קומה, אשר נבחר לאחר שהפרויקט המקורי שעוצב על ידי האדריכלית זאהה חדיד (שהלכה לעולמה בשנת 2016) בוטל בשל עלויות גבוהות ותכנון מוגזם.
בראיון שקיים לאחרונה קומה הוא הסביר את הרעיון התכנוני מאחורי האיצטדיון ואמר ״הגישה שלנו שונה מאוד מהגישה של אדריכלים במאה ה-20. בעבר, האדריכלים ניסו ליצור ניגודיות עם הסביבה. אנחנו מנסים ליצור ההפך – הרמוניה עם הסביבה. אחת הדרכים היא להשתמש בחומרים מקומיים שמגיעים מהאזור עצמו. אנו משתמשים בעץ שנמצא ביער מאחורי האתר, ובאריחי קרמיקה של מפעל קטן באזור. באמצעות חומרים מהסוג הזה, אנחנו מנסים לשפר את הדיאלוג עם המקום״.

אדריכלות נכנסת

1.
בחודש הבא עתיד להסתיים שיפוץ אצטדיון בלומפילד התל אביבי לאחר שלוש שנים של שיפוצים ובאיחור של שנה בלוח הזמנים. העיר תזכה במתקן ספורט ברמה גבוהה על פי התקנים של אופ״א ותציב סטנדרט גבוה לענף הספורט.

 

 

 

במידה ולא יהיו עיכובים נוספים צפוי אצטדיון בלומפילד להיפתח בשבועות הקרובים ובכך יבוא לסיומו אחד הפרויקטים הציבוריים הגדולים שנעשו בארץ בשנים האחרונות. אצטדיון בלומפילד משמש כמגרש הביתי לשלוש הקבוצות התל אביביות: מכבי, הפועל ובני יהודה. עבודות השדרוג, בעלות של כחצי מיליארד שקל, החלו ביולי 2016. בסיום העבודות יכלול האצטדיון כ-29 אלף מקומות ישיבה, לעומת כ-14 אלף שהיו באצטדיון הישן. רוב היציעים הקיימים נותרו על כנם והתווספו אליהם שטחים חדשים, כמו גם מבנים נוספים ביציע המערבי והמזרחי. האצטדיון החדש עתיד לכלול גם תוספת של קומת תאי צפייה, מתחם VIP משודרג, עשרות תאי שירותים, מערכות הסעדה ושטחי מסחר, עמדות צילום, חדרי בקרה ואולפני שידור.

 

 

Kengo Kuma. Japan National Stadium

 

התכנון החדש מתייחס בכבוד למבנה בלומפילד המיתולוגי ואפילו נשמרו מספרי השערים ביציעי האוהדים. רוב היציעים הקיימים ישופצו והחדשים מבטיחים זוויות ראיה ראיה טובות על פי התקנים של אופ"א. "היה לנו מאוד חשוב לשמר את הנוסטלגיה, לשמר את הצורה של האצטדיון כדי לתת לאוהדים את התחושה שהם חוזרים למקום שהם אוהבים, רק בסטנדרטים פי כמה יותר גבוהים", סיפרה יולי ויטנברג, האדריכלית הראשית של הפרויקט, ממשרד מנספלד-קהת אדריכלים שאחראים על תכנון הפרויקט.

2.
אדריכלית הנוף רחל וינר זכתה בפרס קרוון לאדריכלות נוף על תכנון פארק הצבאים בירושלים. הפרויקט נחשב לדוגמא ומופת להצלחה של אדריכלות נוף פורצת דרך בתחום של טבע עירוני. זהו אחד הפרויקטים החשובים שנעשו בשנים האחרונות.

 

עמק הצבאים צילום-עמית גורן.

 

עמק הצבאים צילום-עמית גורן.

 

הפארק הינו תוצר של תהליך שהתחיל ממחאה של תושבים כנגד תוכנית לבנייה מסיבית בעמק הצבאים (בלב העיר, באזור קריית מרדכי). המאבק הובל על ידי ארגונים חברתיים וסביבתיים ובראשם החברה להגנת הטבע. במסגרת המחאה עלה למודעות המושג ׳טבע עירוני׳ והחשיבות של שימור והגנה על הטבע הקיים בשטחים עירוניים. הרעיון להקמת הפארק קיבל את ברכת עיריית ירושלים בשלב מאוחר יותר, לאחר שוועדת התכנון דחתה את תוכניות הבנייה כתוצאה מהמחאה. עמק הצבאים הוא עמק פתוח המשתרע על שטח של 250 דונם בלב ירושלים, בין שכונות מגורים וכבישים סואנים. הפרויקט תוכנן בשיתוף עם משרד וינשטין ועדיה אדריכלים. העניין שהוא מעורר הוא בהיותו תוצר של התעוררות תושבים ואדריכלות קשובה ולא הרסנית.

בין נימוקי השופטים: ״פארק עמק הצבאים הוא דוגמא ומופת להצלחה של אדריכלות נוף פורצת דרך, בתחום של טבע עירוני כאירוע מרכזי באזור אורבני. הפרויקט מבטא רגישות סביבתית וחברתית תוך תזמור מורכב של אקולוגיה, הידרולוגיה, אדריכלות וחינוך. המאבק הציבורי להצלת העמק בשילוב עם אדריכלות נוף איכותית ורבת רבדים, הצליח ליצור מקום קסום ומזמין, חוויה מורכבת ועשירה של מפגש ישיר ובלתי אמצעי עם הטבע וחיי הבר״.

3.
איחוד כוחות בין ארגוני האדריכלות בארץ. צעד ראשון לקראת חיזוק אפשרי במעמד המקצוע ובאיכות התכנון הישראלי.

בשורות טובות לקהילת אדריכלי ישראל: החודש הודיעה התאחדות האדריכלים על איחוד כוחות עם פורום אדריכלים צעירים. מדובר בבשורה משמעותית לציבור האדריכלים מכיוון שזהו מהלך שעשוי להוביל למעמד חזק יותר של הארגון המשותף. כיום פועלים בארץ מספר רב של גופים והתאחדויות בתחום התכנון והאדריכלות וביניהם: התאחדות האדריכלים, פורום אדריכלים צעירים, האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל, איגוד המתכננים בישראל ועוד. זה ללא ספק מספר רב מדי של ארגונים קטנים והבעייתיות היא היכולת להשפיע. האיחוד בין שני הארגונים הוא מתבקש והכרחי ואיחוד של ארגונים נוספים יכול להוביל, כאמור, ליצירת גוף רציני בעל השפעה על אלפי האדריכלים והאדריכליות בארץ.