קואלה (נולד במרסיי ב-1902) בנה בעיקר בדרום צרפת. שתי יצירות המופת שלו הן ללא ספק הכפר הטרוגלודי המיתולוגי Castellarras ב-Moans-Sartoux וגן העדן הנסתר שבעיר Théoule-sur-mer, המלון Port-La-Galère. הוא היה אחד משלושת האדריכלים (יחד עם לואיג'י ויאטי, מישל בוסירי ויצ'י ובנו סאווין קואל) שהמציאו את סגנון Costa Smeralda, בתחילת שנות השישים לאחר שזומנו על ידי הנסיך קארים אגה חאן הרביעי, להיות חלק מוועדת האדריכלות שתיצור את המתחם המיתולוגי בסרדיניה. כאן הוא בנה את מלון Cala di Volpe ואת הווילה שלו חצובה בסלע, לצד וילות רבות ובתי מגורים יוקרתיים (הנמכרים כיום למיליארדרים היכולים להרשות לעצמם את מחירם).

"לא מספיק ליצור נפחים שבפנים מציעים לאדם מרחב שמח ובחוץ הם יפים: הנפחים חייבים להשתלב בסביבה", הוא אמר. הייחודיות של הארכיטקטורה של Couelle נעוצה ביחס שלה לטבע. הבתים שלו משתלבים בצורה מושלמת בסביבתם הטבעית, עד כדי התמזגות בתוכה, עשויים קימורים העוטפים את כל החללים.
רגישים לאור ולנופים, הנופים והשמש הם אלה שינחו באופן טבעי את מיקום הפתחים. הטבע הוא ריבוני ביצירתו, הוא מקיים קשר טבעי ונוכח בכל מקום בין הפנים לחוץ.
הארכיטקטורה של ז'אק קואל מנוגדת לתנועה המודרנית של אותה תקופה שדוגלת בזווית הנכונה. בתים פיסוליים אלה עם צורות אורגניות, יהוו השראה לבתי הבועה המפורסמים של אנטי לובאג, תלמידו של ז'אק קואלה. הם יעבדו יחד על הפרויקטים של פורט-לה-גלר וקסטלאראס.

אבל כל בית שלו לא רק משתלב עם הסביבה החיצונית שלו, אלא גם עם דייריו העתידיים. את הבתים הייחודיים הללו הוא יצר על ידי כיסוי בחול של הקרקע שתיבנה, מעקב אחר קווי המתאר של הבית העתידי ואז הוא היה מבקש מהלקוחות שלו לבוא ולחקות את פעולות היומיום שלהם בתוואי הזה. מתוך המידע שאסף במהלך התרגיל הזה, קואלה יוכל לשרטט את העיצוב של הבית העתידי עבור לקוחותיו, לכוון את הנפחים בהתאם לאור הטבעי, לקשר בין חללי הבית השונים ביחס לתפקודיהם, הכל ללא זוויות ישרות. קואלה, שהחל דרכו כמעצב תכשיטים, יצר את דגמי הבתים שלו על ידי פיסול חוטי פלדה מכוסים בבטון מרוסס. הוא ראה עצמו כפסל ואדריכל, בעל אופי אקסצנטרי פורץ גבולות, חברם של אמנים כמו פבלו פיקאסו וסלבדור דאלי.

קראו גם:
המיתוס של קוסטה סמרלדה
מחיים את אדריכלות הבועה
בית הבועה