ספרו של אדריכל גדעון פובזנר, העומד לצאת לאור בימים הקרובים. עיצוב: דינה שהם

הספר בהפקה איכותית במיוחד, כריכה קשה, 390 עמודי צבע. מחיר: 248 ש”ח כולל מע”מ ומשלוח | עיצוב גראפי: דינה שהם. צילום: אלדד פובזנר, פאול גרוס, רן ארדה, גדעון פובזנר, ליאור גרונדמן. הספר יוצא בסדרת “ספריית יוצרי ישראל” של d+a דומוס. להזמנת הספר

הצורה והתוכן

מענין להשוות את הדרך בה ראוי לשפוט יצירה אדריכלית, לדרך בה יש לשפוט יצירה אמנותית אחרת. יצירה אמנותית נשפטת לא על־פי יופייה, אלא על־פי האמיתות שהיא מגלה וחושפת על המציאות. כמו הפונקציה המדעית, אשר מיידעת אותנו לוגית ומתמטית על הקשר בין מרכיבים שונים של המציאות, כך האמת האמנותית נועדה להבין את העולם באמצעות יצירת מודלים של המציאות, אשר מאפשרים לנו להבינה. לכן, באמנות איכות היצירה נשפטת לא על־פי יופייה או יכולתה לרגש אותנו, אלא כמו במדע, על־פי יכולתה ללמד אותנו להבין את העולם.
בשונה מהחופש שיש לכאורה לאמן לבחור את נושאי יצירתו והאמצעים לממשה, נקודת המוצא של האדריכל מוכתבת על־ידי צרכי הפרויקט אותו הוא נבחר לתכנן. אינספור דרישות ואילוצים תפקודיים, הנדסיים, כלכליים, חוקיים ואחרים מחד ומאידך רקע תרבותי, השקפות עולם, העדפות אסתטיות ותפישתו האישית של האדריכל את הפרויקט. זהו התוכן – מבוך של אילוצים, אשר לכאורה לא מותיר מקום ליצירה אמנותית. אולם במחשבה שניה, דווקא הדרך שבה הצורה נוצרת מתוך התוכן, היא הצד האמנותי של היצירה הארכיטקטונית. כפי שבאמנות הטהורה איכות היצירה נמדדת בתרומתה להבנת המציאות, כך גם בארכיטקטורה היצירה נמדדת במקוריותה ובתרומתה לניסוח מחדש של היחס בין הצורה לתוכן.
בהמשך, באמצעות שלושה מקרי בוחן מעבודותי, אנסה להמחיש את העקרונות שתוארו לעיל.

בית־הספר היסודי “רעים” בשמשית

דוגמא ראשונה לדרך שבה יש לבחון את ערכה של יצירה ארכיטקטונית, היא בית־הספר היסודי “רעים” בשמשית.
במבט ראשון, בית הספר היסודי בשמשית, עלול להראות רק כמהלך עיצובי שבא להרשים, אולם רק כאשר רואים את הקשר בין הצורה לתוכן — ניתן ליחס חשיבות לפתרון. לא עצם הבחירה בצורה
מעניינת כשלעצמה, אלא ההגדרה המקורית של היחס בין תוכן הבניין ומבנהו היא מהות היצירה. אפשר לראות שהגיאומטריה של בית־הספר, נוצרה בהתאם לסכמת המניפה התלת־ממדית, אשר יוצרת קשר ישיר בין הכניסה, המנהלה ומרכז בית־הספר, לבתי הכיתות וכל בית כיתות אל החצר הצמודה אליו. כך נחסך שטח מעברים לטובת מרחבי למידה גדולים, עם קשר הדוק אל החצר.

אפשר לראות שהגיאומטריה של בית־הספר, נוצרה בהתאם לסכמת המניפה התלת־ממדית, אשר יוצרת קשר ישיר בין הכניסה, המנהלה ומרכז בית־הספר, לבתי הכיתות וכל בית כיתות אל החצר הצמודה אליו. כך נחסך שטח מעברים לטובת מרחבי למידה גדולים, עם קשר הדוק אל החצר.

דוגמא אחרת שדרכה אפשר להבין כיצד יש להעריך יצירה ארכיטקטונית היא תיכון זילברמן בשכונת רמות רכס בבאר־שבע:

מי שמבקר בבית־הספר יתרשם מן החומרים, מהמרחבים, מהחללים. אבל מהו הרעיון המקורי שמאחורי התכנון?

תיכון זילברמן בשכונת רמות רכס בבאר־שבע

הדרך הרגילה ליצור בתי כיתות עצמאיים, היא בשיטת הביתנים. לשיטה יתרון גדול במיעוט פרוזדורים, במרחבי למידה גדולים וקשר מצוין לחצר. חסרונה, במרחקי הליכה גדולים ובפיזור הפונקציות של בית־הספר בין הביתנים. בבניה הקומפקטית לעומת זאת, המרחקים קצרים, אך הקשר לחצר נפגע ושטח גדול מתבזבז על פרוזדורים על חשבון מרחבי למידה קטנים. בכדי לשלב את יתרונות שתי השיטות, יצרנו את שיטת הביתנים הקומפקטית. בשיטה זאת בית־ הספר בנוי כרקמה ספוגית של חצרות פנימיות, אשר יוצרת מערך חללים מרתק וכל זה עם מרחבי למידה גדולים לבתי הכיתות, קשר הדוק לחצרות, מרחקי הליכה קצרים יותר משיטת הביתנים וגישה נוחה לכל הפונקציות.

דוגמא נוספת המדגימה את הקשר בין הצורה לתוכן, היא מבית־הספר היסודי “לב הפרדס” בלב השרון.

בבית־הספר הזה אתמקד בחידוש העיקרי שבו – כיתת הלימוד. בכיתה המלבנית הרגילה, לאורך כל ההיסטוריה של מבני חינוך בארץ ובעולם, השטח למורה גדול מדי ולתלמידים צפוף. בדיקה מקורית של הנושא הביאה אותי ליצירת כיתת לימוד המגדילה את המרחב לתלמידים מבלי לפגוע במורה, מבלי להגדיל את שטח הכיתה ותוך יצירת גיאומטריה דמוית אודיטוריום המפנה את הכיתה כולה אל הלוח.

בית־הספר היסודי “לב הפרדס” בלב השרון

בהתאם לחשיבות שיש לתת לקשר בין הצורה לתוכן, בניתי את הספר לפי הדרך שבה הפרויקטים התמודדו עם נושאים שונים, אשר אבחנתי כחשובים בתחום מבני החינוך והציבור בישראל.

1| המאבק בניכור — יצירת בתי כיתות
המאבק בניכור הנובע הכרחית מקיבוץ מאות ויותר תלמידים למקום אחד. דרך אחת למאבק בניכור היא חלוקת בית־הספר לבתי כיתות, כשבכל בית התלמידים בני גיל אחד או שניים, נמצאים בסביבה נעימה המוגנת מאימת ההמון.

2 | המאבק בניכור — הקשר לחצר
דרך נוספת להפוך את הסביבה הלימודית נעימה ופחות מנוכרת, היא קשר ישיר לחצר צמודה.

3 | הקשר למקום
כיצד בית־הספר משתלב בסביבתו בסיטואציות שונות והופך לחלק מהקהילה, מהסביבה ומהנוף.

4 | הגיאומטריה של חללי הלימוד
נושא מרתק, שמבטא את הדרישה להכיל פעילויות חינוכיות שונות, בחללים מתאימים.

5 | יצירת חללי לימוד
במסגרת התקציב הנמוך, מבלי להגדיל את שטח המבנה, ניתן ליצור חללי לימוד על־ידי הפיכת הטרה לנטו באמצעות יצירת מרחבי למידה במקום פרוזדורים.

6 | ארכיטקטורה של מחסור
נושא חשוב נוסף, הוא הדרך בה ניתן להתמודד עם התקציב הנמוך וקראתי לו ארכיטקטורה של מחסור.

7 | חינוך מיוחד
לחינוך המיוחד כפי ששמו מעיד עליו יש צרכים מיוחדים אשר מחייבים התייחסות מיוחדת ותכנון מתאים.

8 | מבני ספורט
תכננו לאורך השנים מבני ספורט רבים מהיכל הקונכייה בבאר שבע ועד לאולם התעמלות לבית־הספר היסודי נתיב זבולון במודיעין.

9 | מבני ציבור
מבחר של מבני ציבור, כל אחד וסיפורו המיוחד. לסיכום, אני מקווה שהספר ועבודותי המוצגות בו, יסייעו להבין לעומק את חשיבות הקשר בין הצורה לתוכן ויתרמו לחשיפת כמה מן הרבדים הסמויים של היצירה האדריכלית.

לסיכום, אני מקווה שהספר ועבודותי המוצגות בו, יסייעו להבין לעומק את חשיבות הקשר בין הצורה לתוכן ויתרמו לחשיפת כמה מן הרבדים הסמויים של היצירה האדריכלית.

אדריכל גדעון פובזנר

משרד פובזנר אדריכלים הוקם על ידי אדריכל שמעון פובזנר, מחשובי היוצרים של האדריכלות המודרנית בישראל. משנת 2000 מנהל את המשרד אדריכל גדעון פובזנר. המשרד עוסק במגוון פרויקטים רחב ובקנה מידה גדול, ביניהם מבני חינוך, ציבור, ספורט, רפואה, בינוי ערים ועוד. בין עבודותיו, הספריה הלאומית, האוניברסיטה בגבעת רם ומכון ון ליר בירושלים, כיכר רבין ובית החייל בתל-אביב, בתי הספר ליד”ה בירושלים, צמ”ח באשדוד, החורש בזכרון יעקב, תיכון אביב ברעננה, היכל הקונכיה בבאר שבע ועוד. המשרד זכה בפרסים רבים.