הקמפוס החינוכי "הביתה", הוא פרי פיתוח משותף של היזם מייקל גרינברג, האדריכל צביקה תמרי ונציגי קיבוץ שדה אליהו. הקמפוס תוכנן ונבנה בתהליך שנפרש על פני כחמש שנים והוא מבטא שינוי תפיסה רחב ומשמעותי בגישה כלפי קליטה של צעירים יהודים מחו"ל - אופי התכניות הנבנית בעבורם והמטען התרבותי-רוחני-ערכי שאתו ייצאו לדרכם.

רחבת כניסה ראשית

 

הקיבוץ והעמק
הקמפוס נבנה בעמק המעיינות היפהפה, בקיבוץ שדה אליהו – יישוב שבו חיי הרוח והחקלאות העשירים שלובים יחד. הקיבוץ מקיים זה שנים דיאלוג ייחודי עם הטבע שמסביבו ורותם אותו להעלאת איכות החיים וההרמוניה של התושבים עם סביבתם. בין היתר הקים הקיבוץ מפעל להדברה ביולוגית, המפתח אויבים מיקרוסקופיים טבעיים ללוחמה במזיקים הבולטים בחקלאות, מפעל למגוון רחב של תבלינים ויחידה מובחרת של דורסי לילה, לדלדול אוכלוסיית הנברנים הפושטים על השדות. הקיבוץ מגדל שנים רבות ירקות אורגניים ללא כימיקלים, מפעיל סיורים מרתקים בנופי העמק, ונחשב לאחד ממרכזי הצפרות המובילים בארץ.

 

חזית קדמית, מבנה ראשי

 

חזית חיצונית, מבנה מגורים

 

 

חזית פנימית, מבנה מגורים

 

 

 

סיפורו של תורם
מייקל גרינברג, צעיר קנדי ממשפחה קונסרבטיבית חמה ומלוכדת, הגיע ב- 1968 כחניך בן 18 למחזור האולפן הראשון בקיבוץ. מה שהחל כמסע קצר בן 6 חודשים ללימוד עברית, המשיך בגיוס לשרות מלא בצנחנים, השתתפות במלחמת יום כיפור ובעצם – למסלול של "חייל בודד" עוד לפני שבכלל ידעו לכנות זאת כך. במלאת 50 שנה לאותה "הרפתקה" – הוא סוגר מעגל עם הקמת "בית" חינוכי לצעירים כמוהו.

 

החצר הפנימית נבנתה סביב 4 עצי צאלון ששומרו

 

שדרה ראשית במבנה המרכזי

 

הקמפוס
קמפוס הביתה מכיל 4 מבנים עיקריים – מבנה לימודים מרכזי ו- 3 מבני מגורי חניכים. הקמפוס מכיל 45 חדרים המיועדים למגורים של 90 חניכים בו-זמנית, במבנים אורכיים דו-קומתיים העוקבים אחר קווי המתאר של בתי הצעירים הראשונים בקיבוץ. המבנים פונים האחד כלפי השני ליצירת אינטראקציה ביניהם. החזיתות הפנימיות חושפות כניסות מרווחות למקבצי החדרים ומלוות במעקות פלדה אופקיים המחזקים את ה"מסגרת" שיוצרת הסטרוקטורה. החזיתות החיצוניות מקבלות "פיתול" לאורכן, בהשראת שורשי האוויר של עצי הפיקוס הבנגאלי המרשימים המהווים חלק מ"כרטיס הביקור" המקומי. גם המרחבים המוגנים ההכרחיים המהווים חלק אינטגרלי מהם נוצלו לטובת מכלול פונקציות משלימות – כיתות הדרכה, חדר כושר, חדר כביסה, חדר אם-בית ואב-בית, חדר מזוודות.
המבנה הראשי מורכב מקיר מרכזי המתרקם כבר מרחבת הכניסה, חוצה אותו לאורכו ויוצא מצידו האחורי. קיר זה, הזרוע משבצות שליכט צבעוני מגורען בהשראת כתמי השדות העוטפים את העמק, הוא "קיר ההיתוך", המעביר את החניכים בכלי הקיבול החברתי שפותח עבורם. הקיר חוצה ומגשר בין המועדון והכיתות לבין משרדי ההנהלה והצוות. כיתות הלימוד המודרניות והרב-תכליתיות הן גמישות, וניתנות להרחבה/צמצום באמצעות מחיצה אקוסטית. המועדון הוא חלל פתוח המכיל פינת בידור מדיה ומוזיקה ואזור הסבה. בר-מטבח מרכזי מהווה את "נקודת האיסוף" היומית של החניכים – בוקר וערב, כאשר הוא מהווה חלק מרכזי בהתרחשות המרחבית. פינת אוכל לצידו המורכבת משולחנות מוביליים גמישים מסוגלת לאכלס עשרות חניכים בימי שישי ובחגים. סביבם מוקמו "אטרקציות" חברתיות מלכדות כשולחן ביליארד ואורגן. חלל המועדון הפתוח מאפשר לכולם לראות בכל רגע נתון את כולם. קיר המסך המינימלי בחלקו הצפוני של המועדון "פותח" אותו במלואו כלפי החצר החיצונית.

 

המטבח מתוכנן כיחידה עובדת המקיימת קשר רציף עם המועדון

 

 

 

המועדון, חלל ורסטילי גמיש למגוון פעילויות

 

 

 

 

 

 

נקודת הפתיחה ובחירת אופן ההעמדה של הפרויקט במתחם היא ארבעה עצי צאלון ותיקים ששומרו וטופלו. המערך כולו עוטף חצר פתוחה הכוללת את עצי הצאלון, מרחבי דשא וגינון, פרגולה מוצלת עם פינות ישיבה, פינת מנגל ושבילים מקשרים. החצר היא הלב הפועם של הקמפוס והמקום שבו אמורים להימצא החניכים במרבית ימות השנה, לקיים פעילויות ואינטראקציה בינם לבין עצמם ועם צעירי הקיבוץ. מסגרות הקליטה והחינוך שהקמפוס הוא ביתן – גרעין "צבר" של תנועת הצופים עבור חיילים בודדים ואולפן לעברית – חיות ופועלות תחת קורת גג אחת, כקיבוץ גלויות אמיתי.
חומרי הגמר המרכיבים את הקמפוס הם שליכט מינראלי טבעי גס ומגורען, לוחות עץ עמידים לתנאי חוץ, ספים/כרכובים/מעקות ומאחזים מפלדה גולמית. גם מערך איסוף מי הגשם מהגגות המרחביים מנקז אותם אל שרשראות פלדה חיצוניות ועצמאיות המהוות חלק מתבנית נוף המסגרות המקומי.
גם עיצוב הפנים פותח בזיקה ישירה למקורות ההשראה המקומיים: קיר פינת המדיה חופה בלוח המורכב מחציר וקש המיובשים בהליך מתועש ומודבקים בחום גבוה. הספריה, העשויה מלוחות עץ מלא מזמינה את אורחיה להתעמק באופן העמדת הספרים והחוברות, המשתנה כל הזמן. תקרת ה"מטריקס" עשויה כעין "מבוך" של לוחות פריקים המאזכר את עובדת היקוותם של החניכים ממקורות רבים ושונים. תחתם נתלו מסגרות דקות ומקוריות מפלדה עם גופי תאורת לד עליונים נסתרים המאירים כלפי מעלה את הלוחות ויוצרים אפקט של "שמיכה" עליונה סוככת. ריהוט החדרים פותח במלואו במיוחד עבור הקמפוס. צרכיהם של החיילים – התנודתיות הרבה שלהם, הצורך בתאי אחסון רבים, נעילת נשקם – הביאו לפיתוח רהיט משולב המשכי הכולל ארון בגדים-מטבחון -כוננית כתיבה. מעברו השני של החדר פותח גוף תאורה ייחודי הממוקד כלפי המיטה וניתן להעצמה/עמעום ע"י סיבוב הגוף עצמו. דלת מקורית המפרידה בין חדר האמבטיה למבואה מחופה בזכוכית ומשמשת כמראה בגודל מלא. העמדת תצורת החדר כך שחלון נדיב במפתח מלא ממוקם אל מול הדלת מאפשר ע"י הסטת וילון משחק יעיל בתאורה טבעית ללא כל צורך בתאורה מלאכותית ברוב שעות היום.
קווי האופי של העמק והקיבוץ – צניעות, פשטות, המפגש בין העמק והרי הגלעד והגלבוע משני עבריו, השכבות המרובות של הטבע סביב – כל אלה שימשו כחומר גלם קסום בדרך לפרשנות עכשווית של מתחם שוקק חיים עבור עשרות צעירים ממקורות שונים.

אדריכלות: "תים", צביקה תמרי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המבנה המרכזי – המטבח המאורגן כמו בר פתוח

 

חדרי מנהלים וצוות

 

חדר ישיבות ודיונים

 

מעונות החניכים, מראה כללי

 

מעונות החניכים – אזור השינה

 

 

 

חזית חיצונית

תכנון: תים, צביקה תמרי
צוות תכנון: אסיה אברבוך, אסתי גרוסנאס, דניאל לוין
מזמין: קבוץ שדה אליהו – אליסה ומייל גרונברג
אדריכלות ופתוח נוף: א.ב. אדריכלות נוף. אדריכלית אחראית, ליאת אורן
נגרות: אבו חאטום בע"מ, נגרית טיב עץ
רהוט: וקסמן
תקרות והנמכות אקוסטיות: יהודה יצוא יבוא