משרד קיקה ברא"ז אדריכלים ומתכנני ערים, הוקם בתל-אביב על ידי קיקה ברא״ז-שוורץ בשנת 1989. מאז צבר המשרד ניסיון רב בתכנון מבני מגורים, משרדים, מרכזים מסחריים ותכניות בניין עיר ובהובלתן לתכנון מפורט ומימוש.

המשרד הינו מהמובילים בארץ ביכולתו לתכנן ולהביא לכדי מימוש פרויקטים בהיקפים גדולים במיוחד, תוך שילוב של עיצוב איכותי עם תכנון פונקציונאלי מוקפד.
היכולות האדריכליות של המשרד גבוהות, מגובות ביכולות ארגוניות וביצועיות מצוינות המאפשרות לספק את כל קשת השירותים האדריכליים הנדרשים ליזם החל מהשלב הרעיוני, שלב התכנון ובדיקת החלופות, דרך הטיפול ברישוי וקבלת ההיתרים, התכנון המפורט ועד כדי הפיקוח על כל שלבי הביצוע.
מומחיות המשרד היא בעבודה על פרויקטים מגוונים – מגורים, מסחר, משרדים ועירוב שימושים, התחדשות עירונית בקנה מידה נרחב. המשרד בעל ניסיון רב בשיתוף פעולה עם גופי התכנון הממשלתיים השונים ברמה הארצית והמוניציפלית. כמו כן המשרד בעל ניסיון רב בעבודה עם קבלנים ולקוחות פרטיים.
המשרד מונה 47 עובדים וממוקם במקום ה- 18 בסיווג משרדי האדריכלים ע"י D&B ישראל 2021. עם לקוחות המשרד נמנות רבות מקבוצות הבניה הגדולות בארץ, יזמים פרטים ובעלי קרקעות.
אדריכלית קיקה ברא"ז – שורץ מייסדת המשרד, בוגרת הטכניון בארכיטקטורה ובינוי ערים, בהצטיינות (1985). בעלת תואר שני בארכיטקטורה, מגמת תכנון בניינים, מאוניברסיטת קולומביה, ניו-יורק, ארה"ב (1988) .
קיקה הקימה את המשרד בשנת 1989 עם חזרתה משהות בת 4 שנים בניו-יורק שם התמחתה במשרדים המובילים של משה ספדיה אדריכלים ופרנק וויליאמס ושות'. שם צברה ניסיון רב בתכנון בניינים מורכבים ובהתמודדות עם סוגיות מרכזיות באורבאניזם עכשווי, לרבות סוגיית הבינוי האינטנסיבי והציפוף במטרופולינים הגדולים בעולם.
עבודתה האדריכלית מאופיינת בהתאמת טיפולוגיות מבנים לאקלים ולטעם המקומי, תוך שימוש בעירוב שימושים כדי ליצור את המגדל הישראלי: וילה בשחקים המשלבת חומריות מקומית, אוורור טבעי, ופרטיות במעבה המטרופולין הישראלי המצטופף.
קיקה מביאה עמה לעבודה היבט נשי-אישי מלא בתשומת לב לפרטי החיים הקטנים בתוך הבית. הדירה איננה ״מכונת מגורים״ אלא בראש ובראשונה בית. עליה לשקף את אופי המשפחה, היחסים בין חבריה, את ההתנהלות האינדיבידואלית והמשותפת בחיי היום-יום. ההיענות לאורך החיים והתסריטים השונים בחיי המשפחה הישראלית מובילה לתכנון המאפשר לכל משפחה ליצוק לדירה ביטוי וזהות אישיים, ולהפוך אותה לביתם.
במשרד קיקה ברא״ז אדריכלים מאמינים שבניה מתוך ערכים של מקומיות, מביאה לאדריכלות המכבדת את המשתמשים בה ואת הסביבה ממנה היא צומחת, והופכת לחלק אינטגרלי מהמערכת החברתית האורבנית בה היא מצויה. בניינים יוצרים את העיר שבה הם מצויים – ובכך יש לו אחריות לסביבתו לא פחות מכפי שהוא נושא באחריות כלפי דייריו. לכן על האדריכלות להיות נדיבה כלפי המרחב העירוני, עובר האורח והמשתמש המזדמן כפי שהיא נדיבה לדייר. ציפוף הוא האתיקה של אדריכלות במדינה בה עתודות הקרקע הולכות ומצטמצמות.
משרד קיקה ברא״ז מחפש לגבש חזון לאורבניזם חדש העונה על הצורך החברתיות באסרטיביות, מתוך מפגש אמיתי עם הבעיה – אך מבלי להזניח את הדייר, המשתמש ואת איכות חייו. על מנת לענות על מחויבות זו פיתח המשרד יכולת לעבוד מול הלקוח והדייר, כמו אל מול הקבלן והרשויות – בהיקפים גדולים של מאות ואף אלפי יחידות מגורים. עבודה בהיקפים גדולים מאפשרת אדריכלות אחרת, ליצור יחידות מגורים איכותיות יותר תוך חיסכון כלכלי וניצול מיטבי של משאבים, אלא גם מרקמים עירוניים חדשים המגיבים לדילמות האדריכליות של זמנינו באופן שאינו אפשרי במחשבה בהיקף בניה קטן.


גינדי הייטס

מתחם המגורים גינדי הייטס, מורכב משני בניני מגורים בני 26 קומות, בשולי שכונת תל-בנימין באזור הבורסה ברמת-גן. הבניינים ניצבים זה לזה ויוצרים רחבת כניסה מוגדרת עם לובי משותף בקומת הקרקע. ההעמדה הניצבת, פינה מול פינה, חושפת את כל החזיתות ויוצרת דיאלוג בין שני סוגי החזיתות, הקדמית והצדדית, כך שמכל מבט ניתן לראות את שתיהן ביחסים שונים.
המרכיבים האדריכליים של הבניין הבודד מבטאים מפגשים וניגודים בין מסה בנויה לשקופה, בין נפח למישור, בין אופקי לאנכי. שני מגדלי הממ"דים יוצרים שני משורים שעוטפים את הבניין לכל גובהו, נחשפים בכותרתו ומהווים את המישורים עליהם נשענות קוביות הזכוכית שהן פינות הדירות.
קוביות הזכוכית הפינתיות, בגובה של 2 קומות כל אחת, מאכלסות את החללים הציבוריים של הדירות כך שחדרי המגורים מקבלים שני כיוונים מנוגדים דרך קירות מסך לכל גובה הקומה.
כל שתי קומות הן מחליפות כיוון וכך נוצר אחד מרעיונות הפרויקט: מרפסות רחבות ידיים, פינתיות, שהן בחלקן גגות. המרפסות מלוות את הצלע הארוכה של חלל המגורים כך שהתחושה היא שהחוץ חודר פנימה ולהיפך.
קווי המרפסות יוצרות מישורים אופקיים המפלחים את גובה הבניין כל שתי קומות וממשיכים כקווים אופקיים שעוטפים את כל מעטפת הבניין כבליטות או קורות. העימות בין המסות השואפות מעלה לבין המישורים האופקיים יוצר הניגוד בין האופקי לאנכי.
פרויקט גינדי הייטס מבטא מגדל ישראלי המשלב בין הצרכים הפרוגרמתיים והתרבות הישראלית לבין טיפולוגיה של גורדי שחקים קלאסיים.

שם פרויקט: גינדי הייטס
מיקום פרויקט: רמת גן
סוג: מגורים
יזם: גינדי החזקות בע"מ
סטטוס פרויקט: אוכלס
שנה: 2007
צלם: עמית גרון, נמרוד לוי

מס. יח"ד 204
שטחים מעל הקרקע 21,600 מ"ר
שטחים מתחת לקרקע 11,000 מ"ר

 

 

 

 

 

מתחם שרונה

מתחם שרונה בתל אביב ידע גלגולים היסטוריים וזימן הזדמנות תכנון חד פעמית, אחרי שעבר רסטורציה מקיפה כחלק מתכנית שהפכה למרכז עירוני רב שימושים, תוך שמירה על ערכיו המקוריים. הפרויקט ממוקם בדופן הדרומית של פארק מבני הטמפלרים ההיסטורי בדרום הקריה, תל אביב ומורכב משלושה מגדלי מגורים בני 31 קומות המכילים 324 יחידות דיור ומתנשאים מעל מסד בן 4 קומות המחבר ביניהם מעל חמישה מרתפי חניה המשתלבים בדרך תת – קרקעית המחברת בין כל המתחמים סביב הפארק.
עירוב השימושים הוורטיקאלי מייצר מורכבות שבצדה הזדמנות אדריכלית: קומות המסד, המשלבות מסחר ומשרדים, מחברות בין המגורים לפארק ובה בעת מנתקות אותם, כך שהדירות נהנות מקרבה למוקדי צריכה ופנאי מחד ומשקט ופרטיות מאידך. הפרויקט משלב בשטחו שתי כיכרות- עילית ותחתית, שאף הן מגלמות את תחושת החיבור/ניתוק תוך התוויית תנועה ותפקוד מותאמים לפונקציות השונות. המסחר ניזון בעיקר מהפארק- מהכיכר התחתית, ואילו הכניסות למגורים ולמשרדים ניזונות מהכיכר העליונה, התחומה בין בניני המשרדים קיימים לבין בניני המגורים החדשים.
המסחר הפונה לכיוון הפארק מייצר רצף של חללים עירוניים וכולל כיכרות אינטימיות וארקדות המאפשרות הליכה רציפה ומוצלת ואווירה נעימה. "קצוות" הפרויקט מטופלים באמצעות רמפות, קולונדות ומעליות, אשר מאפשרות כך תנועה נוחה ונגישות מקסימאלית בין הפארק והכיכר העליונה.
הבניינים תוכננו כהד ומסגרת לפארק, במטרה לייצר לו רקע שקט, מאופק ואלגנטי. בעיצוב המגדלים הושם דגש על חזות שתעצים את יופיו של הפארק ההיסטורי ותשתלב בתוכו, תוך יישום הערכים המודרניסטים של העיר הלבנה ברוח עכשווית – פרשנות בת זמננו לאדריכלות בת קיימא. הושם דגש על כותרות הבניינים שממסגרות את קומות הפנטהאוזים ומציגות את הוורטיקליות לצד החזרתיות. את קומת המסחר מאכלס "שרונה מרקט" שוק עירוני מקורה וייחודי שנהנה מאור טבעי עליון דרך סקיילייטים שבולטים לעבר הכיכר העליונה.
פרויקט שרונה הוא דוגמה לבנייני מגורים הצומחים מתוך המקומיות ונפגשים עם טיפולוגיה של גורדי השחקים, תוך התאמה לאקלים ולתרבות הישראליים.

שם פרויקט: מתחם שרונה
מיקום: תל אביב יפו
סוג: עירוב שימושים
היזם: גינדי החזקות
סטטוס: אוכלס 2013
צלם: עמית גרון

מס. יח"ד 324
שטחים מעל הקרקע 45,500 מ"ר מגורים
7,770 מ"ר משרדים
7,000 מ"ר מסחר
שטחים מתחת לקרקע 40,000 מ"ר

 

 

 

 

 

שרונה מרקט

פרויקט שוק האוכל במתחם שרונה, מהווה חלק בלתי נפרד מהמרקם העירוני הייחודי של המתחם המרובד היסטורית בפתחה של העיר תל אביב ומוסיף לה אלמנט אדריכלי יחיד מסוגו בישראל.
שוק שרונה מרקט צומח מטיפולוגיה אדריכלית קלאסית של שוק אוכל מקורה, שעברה התאמה אקלימית ועיצובית למקומיות הישראלית, תוך שהיא משמרת קשר למקורות ההשראה האירופאים. תכנון המתחם שם דגש על הקשרים שהוא מקיים עם סביבתו, ובכך הפך ללב הפועם של מתחם שרונה. הימצאו של המתחם בקומת הקרקע של מגדלי המגורים בתכנון המשרד מתפקד כאלמנט מרכזי באורבניזם הורטיקלי המאפיין את המתחם, בעל חתך המכיל בילוי, תעסוקה ומגורים במבנה אחד – שהוא הפרדיגמה התכנונית השלטת בעיר העתיד המצטופפת.
הקשר בין החוץ לפנים מורכב ויוצר עניין אדריכלי – מחד מדובר בחלל מכונס, טמון במסד המשותף לבנייני המגורים, החרוץ בתחתית הפיאצה, ומאידך נמצא השוק באינטגרציה מלאה עם סביבתו, וקושר בין חלקי המתחם ללא הפרד. כלפי מתחם הטמפלרים מצפון נוצרו שתי כיכרות המזמינות את המבקרים להכנס לשוק. במזרח ומערב שתי כניסות גדולות מזמינות מבקרים לפנים המתחם. בלב המתחם ממוקמות מעליות ומדרגות המובילות אל הפיאצה דרך מבני הזכוכית, ומאפשרות לצאת ולהנות מהשמש והאויר הפתוח בפיאצה.
מבחינה מרחבית הקונספט המוביל בתכנון שוק שרונה נבע מהזדמנות מרחבית שהיתה גלומה בהפרש הטופוגרפי שבין מתחם הטמפלרים לפיאצה העליונה שיצרו מגדלי המשרדים מדרום. הגובה שנוצר בין מפלס הקרקע לבין הפיאצה היה נמוך מכדי להכיל את שוק האוכל, ולכן נפתחו בפיאצה פתחים שכוסו במבני זכוכית דמויי חממות המתפקדים כסקייליטים ענקיים המגביהים את החלל. מבנים אלו נתמכים באמצעות מסבכי פלדה שחורים היוצרים משחקי אור וצל מעניינים, שהועמקו באמצעות אמצעי הצללה המתאימים את המבנה לשמש הים-תיכונית. בקומת השוק שולבו קירות לבנים בצבעים חמים המהווים ניגוד לאדריכלות הזכוכית שמעל, ומאזכרים את מקורות ההשראה של הפרויקט בשוקי אירופה.
רחבת האוכל תוכננה בשיתוף עם צוות מומחים על מנת ליצור תחושת שוק אותנטית בעלת חווית צריכה קולינרית מגוונת וממריצה. תמהיל ומיקום החנויות השונות נהגה באופן היוצר תנועה בין חלקי המתחם, ושוני בין העסקים המצויים זה לצד זה. החנויות הממקמות בצידי השדרה יוצרות את גבולות השוק, בעת שבמרכזו תחת הסקיילייטים מוקמו דוכני אוכל ובילוי שונים. מבחינה מרחבית דוכני האוכל שמשו גם כאמצעי שליטה בגודל המעברים והשטח הציבורי בתוך השוק, כך שעל ידי שינוי גודלם ומיקומם ברחבה נקבעו גודלי מעברים המקנים לחלל תחושה אינטימית ובעלת קרבה אנושית המאפיינת את שוקי האוכל בעולם.

שם: שרונה מרקט
מיקום: תל אביב יפו
סוג: מסחר – שוק
היזם: גינדי החזקות
סטטוס הפרויקט: אוכלס 2013
צלם: נמרוד לוי
שטחים מעל הקרקע 7,000 מ"ר
שטחים מתחת לקרקע 6,500 מ"ר

 

 

 

אילת אליפלט

על התפר בין יפו לתל אביב, בסמיכות למושבה האמריקאית, מצפון לשכונת פלורנטין ומדרום לשכונת נוה צדק ומתחם התחנה, מתוכנן פרויקט המיישם עירוב שימושים באופן מובהק.
בשטח המגרש, בן כ-10 דונם, ניצבים מבני תעשייה המיועדים להריסה ובית באר היסטורי מהמאה ה-19 שמיועד לעבור תהליך שימור שלהם ערך משרדנו תב"ע להתחדשות עירונית. הפרויקט משיק לציר שלבים – ציר עירוני ועורק תחבורתי רחב ממזרח, ולרחוב אילת, הרחוב בו מתוכנן תוואי הרכבת הקלה כמו גם תחנת אליפלט בעברו השני של הרחוב. בפינת אליפלט ואילת מתוכננת פיאצה עירונית מוקפת קולונדות ומסחר שמתחברת בציר הולכי רגל לתחנת אליפלט. הציר ממשיך בצד בית הבאר לגינה עירונית שמתוכננת כפרדס משולבים בעצים לשימור, תחתם יוכלו להנות באי הקיוסק המתוכנן בפינה בצד רחוב הרבי מבכרך, הרחוב התוחם את הפרויקט מדרום.
הבינוי משלב מבנה מרקמי ומגדל מגורים שאף הוא צומח מתוך בניה מירקמית, הממשיכה את חתך רחוב אליפלט. המגדל מוקם לאורך ציר שלבים הסואן, והבניה המירקמית, בת 7 הקומות, צמודה לבית הבאר ולכיכר העירונית. דגש הושם על עיצוב הבניה המירקמית ויצירת המשכיות חזותית למרקם העירוני של רחוב אילת. עיצוב המבנה מאזכר את הבניה היפואית הישנה בגודל הפתחים וסוג המרפסות, ועיצוב המגדל משלב מאפיינים של המושבה האמריקאית בגרסה מודרנית וקלילה. חלוקת המסה של המגדל אפשרה לחזק את הוורטיקליות.
שתי קומות תעסוקה רחבות הקף מאכלסות את הקומות מעל המסחר, כשמעליהם קומות המגורים. המגדל מתנשא לגובה של 24 קומות עם דירות במנעד גדלים וטיפוסים המציע מענה מגוון לצרכים שונים. בקומה העליונה של המבנה המירקמי מתוכננים בריכת שחייה וחדר כושר לשירות דיירים שני המבנים. בית הבאר יעבור שחזור ותוספת קומה, תוך פתיחת מעבר לצבור דרכו בקומת הקרקע. תרומה ציבורית נוספת היא חניון ציבורי רב מפלסי מתחת לכיכר העירונית.

פרויקט: אילת אליפלט
מיקום: תל אביב יפו
סוג: תב"ע I עירוב שימושים I התחדשות עירונית
היזם: אקרו נדל"ן
סטטוס: הפרויקט בתכנון

מס יח"ד 216
שטחים מעל הקרקע 26,000 מ"ר מגורים
7,500 מ"ר מסחר ותעסוקה
450 מ"ר מבנה ציבור
שטחים מתחת לקרקע 12,000 מ"ר

 

 

 

 

הרצליה הילס

מיקומו הייחודי של פרויקט הרצליה הילס בכניסה לעיר הרצליה ולכל גוש דן בקרבת הכביש המהיר, החושף אותו לנהגים הרבים החולפים בו, בדופן המקבילה לאיזור התעשיה הרצליה פיתוח – יצר הזדמנות ליצירת אייקון אדריכלי נועז, זוויתי וצבעוני.
המסד האדום, המפוכסל ב-5 גווני אדום בגובה 4 קומות מהווה את המדרג התחתון ונותן מענה לגובהם האחיד של מבני המשרדים ממול, ממערב לכביש החוף. כך, בדיאלוג שבין שתי החזיתות – מגורים מול תעסוקה – נוצר מעין "שער" עירוני בקנה מידה גדול.
בהיבט הטיפולוגי הרצליה הילס משלב בין "מגדלים בפארק" לבין "מרקם עירוני" ומאחד אותם באמצעות יצירת שכבות של מאפיינים משתי הגישות. הפרויקט משלב מגורים, משרדים, מבני צבור ומרכז ספורט שכונתי, ומיקומו הנגיש – ברכבת, ברכב וברגל – בסמיכות למקומות עבודה, בילוי וקניות, ואפילו במרחק סביר מהים ומהמרינה של הרצליה פיתוח, מעניק לו ערך ייחודי רב. ככזה, הוא מכיל מגוון עשיר של חללים עירוניים, כיכרות, ומעברים פתוחים המייצרים תמונת נוף בעלת עניין מיוחד. המרחב הציבורי מוגדר באמצעות המסד בן 4 הקומות, אשר משווה לו אופי עירוני ובו אזורי ישיבה מרובים אל מול התנועה החולפת. הפיסוק בחלק התחתון של הבנינים יצר שערים בני 4 קומות, שדרכם, כמו גם במעבר המרכזי המגונן, עוברים בין גינות הכיס הפנימיות לפארק ממערב ליצירת זרימה בין חלקי הפרויקט. גם המרפסות המשקיפות מטה במגוון של גודל ומיקום מעצימים את העירוניות הזו.
600 יחידות הדיור מחולקים לשני מקבצים, כאשר בכל מקבץ שלושה מגדלים בני 18 קומות ושני מבני חיבור נמוכים המשלימים את המסד במרווח בין הבניינים. דירות גן ממוקמות בקומת הקרקע והן מעשירות את מגוון הדירות המיוחדות שנוצר ע"י דירוגי המסה –התחתון בקומה הרביעית בין המסד לגוף הבנין, בקומה 11 ובקומת הפנטהאוזים האחרונה.
העיצוב הנועז אליו שאף הפרויקט, מושג באמצעות שילוב בין צבעים אדומים בקומות המסד לבין ה"גוף" הלבן-כסוף בקומות הגבוהות, אשר מייצר מופע רב-עניין. הצבעוניות העזה ובפרט צבעי אדום, ורמיליון וסיינה, משלימה את האווירה הנעימה במתחם ומלווה את השהייה בו.
יישום ייחודי שבוצע בפרויקט הוא חיפוי הבניינים באריחי פורצלן בהתקנה יבשה עם בידוד תרמי חיצוני, אשר מבטיח דיוק מיטבי ואחידות בבנייה, בגימור ובצבע לצד ערכי בידוד תרמי מעולים.

הרצליה הילס
מיקום: הרצליה
סוג: מגורים I מרכז ספורט
יזם: אזורים & עופר השקעות
סטטוס: אוכלס
שנה: 2019
צלם: נמרוד לוי
צלם רחפן: שחר דביר

מס. יח"ד 600
שטחים מעל הקרקע 84,590 מ"ר
שטחים מתחת לקרקע 53,360 מ"ר

 

 

 

 

 


מרכז ספורט הרצליה הילס

מבנה מועדון הספורט בן שתי הקומות, הוא חלק משכונת הרצליה הילס, שדייריה הם בעלי המניות שלו.
המועדון כולל: בריכת שחייה חצי אולימפית השוכנת תחת גג מקומר ושקוף למחצה הניתן לפתיחה בימים חמים, ספא וחדרי הלבשה ובקומה העליונה – חדר כושר המשקיף על הבריכה דרך ויטרינה גדולה ו-3 חדרי סטודיו לחוגים. פונקציות המבנה מסודרות סביב חלל מבואה בגובה כפול, אליו נכנסים דרך החזית המערבית העשויה קיר מסך מתפתל, אשר מהדהד את צורת המגרש והכיכר שמולו תוך שהיא משקפת את בנייני המגורים ומבטאת את הפעילויות הדינמיות הנערכות במבנה. בקצה הרחוק של אזור הבריכה המרכזית, בריכת הפעוטות שוכנת בחלל דמוי אפסיס חצי עגול, מוקף בקיר גבוה עטוי אריחים אקוסטיים דקורטיביים, ומואר מלמעלה באמצעות רצועת סקיילייט היקפית. פרגולות פנימיות מעץ טבעי עוזרות להצללה על מי הבריכה ולשמור על אקלים נוח. המועדון כולל גם אזורי פנאי חיצוניים נרחבים, חניון תת קרקעי מאכלס את קומת המרתף.

*בשיתוף עם רוזן אדריכלים

מרכז ספורט הרצליה הילס
מיקום: הרצליה
סוג: מבני ציבור
היזם: אזורים & עופר השקעות
סטטוס: אוכלס 2018
צלם: נמרוד לוי

שטחים מעל הקרקע 1,200 מ"ר
שטחים מתחת לקרקע 2,575 מ"ר

 

 

 

 


שכונת המגורים בית בפארק, אור יהודה

שכונת המגורים החדשה ממוקמת בחלקה הצפוני של אור יהודה, בצמוד למתקן תל השומר ובקרבת צומת סביון. הפרויקט כולל תשעה מגרשים הנחלקים לארבעה מתחמים, אשר ביחד כוללים 27 בניינים המכילים 1429 יחידות דיור.
התכנון בוצע על פי התב"ע של השכונה כשכונה עצמאית המכילה פארקים ומבני ציבור ובכלל זה מתווה בינוי מסודר המפנה את הדירות לשטחים פתוחים כחלק מאיכות חיים, מצמיד את מיקום המבנים לקווי הבניין לרחובות ליצירת דופן רחוב, משלב ושומר על שבילים ירוקים המייצרים נגישות בין הפארקים לבין מבני הציבור, ומתייחס לנחל הזורם במקום כאל אלמנט פיתוח מרכזי.
תכנון הבניינים נרקם בהתאמה למיקומם במגרש, וכולל ארבעה טיפוסי מבנים בגבהים משתנים בין 10 ל-14 קומות עם חללי לובי מרווחים. העמדת הבניינים בשטח משמרת מרווחים בין בניין לבניין, כך שכל אחד מהם פונה לשטח ירוק פתוח ושילוב מרפסות פינתיות מעניק פרטיות. שפת התכנון מאופיינת בקווים אורטוגונאליים וזוויות ישרות, תוך יצירת מופע אורבאני המודגש באמצעות חומרים עכשוויים: מעקות זכוכית במסגרת אלומיניום, פרגולות מאלומיניום, ושילוב של אבן טבעית לבנה בהירה עם אבן גרניט אפורה כהה. שילוב רצועות גינון ברוחב 3 מ' ,אשר נמשכות מקו המגרש ועד הגינות הפרטיות שבחזית הרחוב כעין פרקי חיבור, מעצים את הנוכחות הירוקה ומייצר תחושה שהבניינים כמו צפים בתוכה.

שם פרויקט: בית בפארק
מיקום: אור יהודה
סוג: מגורים
יזם: גינדי החזקות
סטטוס: אוכלס 2021
הדמיות: 3d vision

מס. יח"ד 1,429
שטחים מעל הקרקע 265,250 מ"ר
שטחים מתחת לקרקע 81,540 מ"ר

 

 

 


אפר האוס, תל אביב

יד אליהו היא הפנינה של מזרח העיר תל אביב, שכונה ירוקה ונגישה הנחשבת ליעד מרכזי אליו תדלג בקרוב סצנת הנדל"ן התוססת של המטרופולין. פרויקט UPPER HOUSE ממוקם בין אזור המגורים השקט והמתחדש של השכונה מדרום, אזור מסחרי מצפון, פארק גלית והיכל הספורט ממזרח לבין נתיבי איילון ממערב.

בפרויקט 704 דירות במגוון טיפוסים בשני מגדלים בני 30 קומות, בשילוב מרכז קהילתי גדול הממוקם ביניהם – דוגמה מוחשית לאופן שבו צפיפות עירונית מוצאת את ביטויה בשילובים חדשים ומפתיעים. 30 דירות בפרויקט מיועדות להשכרה כדיור בר-השגה בשכר דירה מפוקח ובחסות עיריית תל אביב-יפו. כל זאת מעל ארבעה מרתפי חניה גדולים.
המספר הגדול יחסית של 12 דירות בכל קומת מגדל מכתיב קומה בתכסית גדולה יחסית. בתגובה לכך בחרנו להדגיש את המימד האנכי של המסה הבנויה באמצעות עיצוב נפחים צרים ותמירים. הגיון זה הוביל לתכנון שתי החזיתות הראשיות כצירוף של ארבע מסגרות לבנות צרות, ובכך לחלוקה ויזואלית של הבלוק העירוני לארבעה "מגדלים". חזיתות המגדלים הפונות למזרח – אל הפארק, והיכל הספורט, ולמערב – לכיוון נתיבי איילון, מרכז העיר והים במרחק, מאופיינות בקירות מזוגגים למלוא גובה קומת המגורים. הגנה מפני קרני השמש מספקות המרפסות, לצד פתרון חדשני של הדפסה קרמית על משטחי הזיגוג. לעומתן, החזיתות הפונות צפונה ודרומה מחופות בחיפוי אלומיניום קל. נגיעות של חיפוי בגוון זהוב עוזרות "לחמם" וליצור דגשים עיצוביים.
מבנה הציבור האופקי, הנקרא כמעין מסד, מאזן את הקומפוזיציה ומהווה משקל-נגד צורני למגדלים המתנוססים מעליו. קירותיו השקופים בגובה כ-10 מטרים, התחומים גם הם בתוך מסגרת לבנה, מגדירים את חזית הרחוב הפעילה ממערב, ואת שביל הולכי הרגל השקט לאורך הפארק מזרחה. שביל זה, המוצל תחת שדרת עצי פיקוס בוגרים ומלאי הדר, יוצר חיבור מושלם בין הפרויקט על מרכיביו הפרטיים והציבוריים ובין הפארק העירוני והשכונה מעבר לו.

*בשיתוף רוזן אדריכלים

שם פרויקט: אפר האוס
מיקום: תל אביב
סוג: מגורים
יזם: גינדי החזקות
סטטוס: בביצוע (תחילת ביצוע 2020)
הדמיות: 3d vision

מס. יח"ד 704
שטחים מעל הקרקע 64,200 מ"ר
שטחים מתחת לקרקע 26,000 מ"ר

 

 

 

שיכון ויצמן, הרצליה

פרויקט התחדשות עירונית רחב היקף זה, משתרע על שטח של כ-80 דונם, במרכז העיר הרצליה, לאורך שדרות הרב קוק – הציר הראשי המחבר את העיר לים. במסגרת הפרויקט יפונו 576 יחידות השוכנות במבני רכבת ישנים לטובת 1843 יחידות חדשות בשבעה מתחמים המקיפים פארק מרכזי בנוסף לשטחי מסחר, משרדים ושטחים ציבוריים.
התרומה הציבורית לעיר הינה יוצאת דופן – פרויקט כזה מהווה תמריץ לשיקום כל מרכז העיר, מעבר להתחדשות השכונה עצמה. הריסת המבנים הישנים תאפשר להרחיב את שדרות הרב קוק כך שתהפוך לשדרה רחבה הכוללת נתיבי נסיעה, נתיבי תחבורה ציבורית, שבילים לרוכבי אופניים ומדרכות רחבות להולכי רגל ותתאים להיותה ציר עירוני מרכזי, המחבר בין מזרחה ומערבה של העיר. המסחר לאורך השדרה יהפוך את הרחוב לרחוב תוסס וישרת את הצרכים של תושבי השכונה כמו גם את העוברים והשבים בסביבה.
השכונה תוכננה ברגישות למרקם העירוני הסובב אותה תוך התייחסות למרקם עיר הגנים הוותיק של הרצליה ושמירה על המשכיות צירים ירוקים וכבישים. רשת השבילים אינה מקבילה וכפופה לרשת הכבישים, אלא שמה דגש על יצירת דרכים איכותיות בתוך מרחב ירוק המשובץ במבני ציבור, הרחק מרחובות הסואנים. חיזוק החיבוריות באמצעות חידוש השכונה בא לידי ביטוי בהעצמת הדרכים המשרתות את הולכי הרגל: אם על רחוב הרב קוק נוצרה חזית מסחרית מתמשכת בבינוי מרקמי – הרי שבעורפה הושם דגש על יצירת רצף ירוק, המחבר בין השכונות ומאפשר תנועת הולכי רגל יעילה, נעימה, נפרדת מרשת הכבישים. על הציר הזה מתחם חינוך הכולל בי"ס יסודי, מתנ"ס וגני ילדים שישרתו את תושבי השכונה כמו גם את תושבי השכונות השכנות.
הפארק המרכזי, אליו מופנים רב הבניינים מהווה את לב השכונה והריאה הירוקה שלה.
הפארק מפצה על שנים של חוסר בשטחים פתוחים וישמש לרווחת הדיירים הוותיקים והחדשים כמרחב ירוק , נעים ומוצלל בעל מגוון פעילויות פנאי , מנוחה ולמפגשים שכונתיים וחברתיים. בפארק יינטעו עצי צל ועצי נוי, מדשאות , מתקני משחק ועוד.
בקצה הפארק מתחם מבני צבור בן כ-10 דונם שיכלול בית ספר יסודי, מתנ"ס ואשכול גני ילדים. מיקומו בקצה השכונה ישרת הן את תושבי השכונה והן את כלל תושבי מרכז העיר.
הגיוון האורבני דרש שימוש בטיפולוגיות שונות של מבנים – ממבנים מירקמיים המשכיים, למגדלים שצומחים מהן, ולעיתים מבנים נפרדים. כל טיפולוגיה מתייחסת למרחב העירוני שבקרבתה וביחד נוצר קו רקיע מגוון ומעניין.
הפרויקט, ששם כמטרה לשמר את הקהילה הקיימת ולעבות אותה באוכלוסייה מגוונת, מאפשר דירות שונות הן בסוג הבינוי, הן בגודל הדירות ואף דורש כי 20% מהדירות תהיינה דירות קטנות וברות השגה. תהליך הבניה של שכונת ויצמן אינו רק פרויקט של בניית בניינים אלא של בניית קהילה. תהליך הבניה והפיתוח כולל קשר ישיר עם הדיירים הישנים והחדשים של המתחם, באופן המאפשר להם להרגיש חלק מתהליך התהוות ביתם, ובכך מאחה את הקשר שנחלש בעבר בין הדייר לתהליך בניית הבית.
הצפיפות הנדרשת בפרויקט מסוג זה הפכה ליתרון ואפשרה יצירת מיקרו קוסמוס של עירוניות ששמה דגש על חיי קהילה תוססים, אויר פתוח ומרחב לצד עירוניות אינטנסיבית ודינמית, חדשנות טכנולוגית ברמה השכונתית, גיוון עירוני הן באופי הבינוי והן בעיצוב הבניינים ומהווה הזדמנות לשיקום וחיזוק מרכז העיר.

שיכון ויצמן
מיקום: הרצליה
סוג: תב"ע I עירוב שימושים I התחדשות עירונית
יזם: אזורים
סטטוס: תוקף 2020
הדמיות: קיקה ברא"ז

שטח התכנית 80 דונם
מס. יח"ד לפינוי 576
מס. יח"ד לבינוי 1843
שטחים מעל הקרקע 293,960 מ"ר מגורים
18,790 מ"ר משרדים
5760 מ"ר מסחר
13,600 מ"ר ציבורי
שטחים מתחת לקרקע 129,200 מ"ר

 

 

 

מתחם המגורים הבלוק, באר שבע

הבלוק הוא פרויקט מגורים ומסחר מיוחד בשמי בירת הנגב, באר שבע. ממוקם על רחוב רגר הראשי ופונה לאוניברסיטת בן גוריון ובית חולים סורוקה, הפרויקט מהווה המשך למבנה מרכז הנגב ההיסטורי, שנבנה בשנות ה – 60 ותוכנן על ידי האדריכל רם כרמי בסגנון ברוטליסטי טיפוסי, כולל רחוב פנימי מקורה ומבנה מגורים מדורג מעליו.
התכנון המקורי של כרמי היה להמשיך את הרחוב בחתך אחיד עד שדרות רגר, ושם לפתח כיכר עירונית עם מבנה צבור ומסחר.
הפרויקט המתוכנן משמר את מורשת כרמי עם פרשנות מודרנית: הרחוב ממשיך אך כרחוב פתוח לשמיים, ואף משווה גובה עם הרחוב הפנימי שהיה מנותק מהקרקע. הגשר המורם מחבר את הקיים והמוצע יחדיו ומשלב ביניהם לבלוק אורבני חדשני שבאופן סימולטני נותן לכל בניין את המקום להיות מוערך למלוא הפוטנציאל שבו.
מכיוון שהפרויקט ממוקם לצד משטח הנחיתה של בית החולים גובהו היה חייב משמעותית לרדת. מכאן הגיע האתגר העיקרי, לתכנן ארבע בניינים בשטח היקפי קטן יחסית. הבינוי מתחלק לשני צידי המעבר המרכזי – מצפון שני בנינים אורתוגונליים מדורגים ובחלקו הדרומי מבנה אמורפי עם קוים רכים מלווה בקורות היקפיות כשמלה מרחפת סביב בנין המגורים, אליה מתחברות המרפסות.
בקומת הקרקע ישנה כיכר גדולה נתחמת על ידי חלל הסעדה חצי פתוח, שאחת מהקורות המעוגלות נפרדת מחברותיה ויוצרת את החלל תוך שהיא עוטפת עץ בודד שצומח לתוכה.
הסגנונות השונים – המאונך, הקווי והאמורפי חסר הצורה עובדים בהרמוניה, תומכים ומחזקים אחד את השני, יחד עם שימוש קפדני בחומרים, נוצרת תחושה של האחדה וסולידיות. השימוש בבטון חשוף נועדה להדגיש את הקשר בין הפרויקט למאפיינים הברוטליסטים של מרכז הנגב ולספק מראה מעודכן ועכשווי. קומת הקרקע של הבלוק מכילה כיכר גדולה התחומה על ידי חלל הסעדה פתוח למחצה, שמזמין את הציבור לבוא ולקחת חלק במרכז הבילוי השוקק שהוא מזמן.

*בשיתוף עם גושן אדריכלים

שם פרויקט: הבלוק
מיקום: באר שבע
סוג: עירוב שימושים
סטטוס: אוכלס 2020
צלם: עמית גרון

מס. יח"ד 147
שטחים מעל הקרקע 19,250 מ"ר מגורים
1,700 מ"ר מסחר
שטחים מתחת לקרקע 10,100 מ"ר

 

 

 

 

 

 

גני סולד, נתניה

משרד האדריכלים של קיקה בראז ערך לפרויקט תב"ע נקודתית, שארגנה את המרחב הציבורי וקבעה את מיקום ואופי המבנים. הפרויקט כולל מגדל מגורים בן 28 קומות, מרכז מסחרי ושטח ציבורי, שקם כחלק ממגמה של ציפוף והתחדשות המרכז הוותיק של העיר נתניה.
הפרויקט ממוקם על רחוב דיזנגוף, בסמוך לכיכר העיר והשדרה המסחרית המובילה אל הים. הבלוק בו קם הפרויקט הוא ייחודי במרקם העירוני של נתניה: זהו בלוק עמוק, שבמרכזו בית הכנסת הגדול של העיר והוא מוקף ברחבה גדולה, שבילי הולכי רגל וגן נעים נפרד משאון העיר. הקמת המגדל והמרכז המסחרי במזרח הבלוק משלימים את מהלך התגבשותו של הבלוק ומגשימים את הפוטנציאל האדריכלי שהיה גלום בו, כדי ליצור סיטואציה אדריכלית הדומה באופייה לפיאצה אירופאית.
המרכז המסחרי כולל ארקדה חיצונית המקיפה אותו מכל עבריו, כשבכל צלע היא מקבלת על עצמה תפקיד שונה. במזרח היא מסוככת על הולכי הרגל והמבקרים בחנויות. בדרום היא פונה פנימה לעומק הבלוק שם היא מתפקדת כמהלך כניסה למגדל המגורים שכניסתו מוסתרת מהרחוב, ומובילה לפיאצה שבמרכז. מערב הארקדה, הפונה לעבר רחבת בית הכנסת, תוחמת את הפיאצה, ומקנה לה אופי של חדר עירוני אינטימי שקירותיו הם חזיתות הבניינים שסביב. כדי להעצים אפקט זה הוקם המגדל בדרום-מזרח החלקה כך שהשטח הירוק בעורפו מוסיף לתחושת המרחב שבעומק הבלוק. המגדל, בעל תכנית T הממקסם את המבט אל הים, עוצב בדגש ורטיקלי חזק. חיפוי על טהרת האלומיניום מקנה למגדל מראה מונוליטי ובוהק המייחד אותו בקו האופק.

שם פרויקט: גני סולד
מיקום: נתניה
סוג: עירוב שימושים I תב"ע
סטטוס: אוכלס 2020
יזם: אטיאה רפאל החזקות בע"מ
צלם: נמרוד לוי

מס. יח"ד 109
שטחים מעל הקרקע 14,200 מ"ר מגורים
650 מ"ר מסחר
שטחים מתחת לקרקע 10,500 מ"ר

 

 

 

 

שכונת הגפן, הרצליה

פרויקט התחדשות עירונית בשכונת נווה ישראל בהרצליה, שמשרד האדריכלים של קיקה בראז ערך לו את התב"ע, ממוקם בצומת הרחובות בר כוכבא והר מירון. מדרום למתחם משתרע פארק ומצדו המזרחי שוכנת קריית חינוך, שלשניהם מתייחס המערך האורבני המתוכנן.
הפרויקט כולל מגורים, מסחר, מבנה ציבור, וכיכרות עירוניות על גבי חניון תת קרקעי משותף, כשהבינוי המשולב מייצר מצבים אורבאניים מגוונים וקו רקיע משתנה.
הבניינים החדשים מקיפים 2 כיכרות המשולבות במתחם, ומקושרות לרקמה העירונית באמצעות צירי מעבר: כיכר עירונית מרוצפת בעלת אופי מסחרי שמקשרת בין רחוב בר כוכבא וקריית החינוך, וכיכר פנימית מגוננת המכילה פינות ישיבה אינטימיות ופינות משחק לילדים, ומהווה חלק מציר ירוק רחב החוצה את הפרויקט מצפון לדרום ומקשר בין רחוב הר מירון לבין הפארק סמוך מדרום. הכניסות לבנייני המגורים הן מתוך הציר הירוק, כשבתוך כך נוצרת הפרדה מוחלטת בין המגורים הפונים אליו לבין המסחר הפונה לרחוב. בקומת הקרקע של המבנה הסמוך לקריית החינוך משולבים 2 גני ילדים, והחזית המסחרית שלאורך רחוב בר כוכבא, כמו גם הכיכר המרוצפת, מלוות בקולונדה.
הבינוי כולל 4 מבנים מרקמים המתוכננים לאורך רחוב בר כוכבא, ו-4 בנייני מגורים גבוהים בני 15 קומות המתוכננים בחלקו הפנימי של המתחם וסביב הכיכר העירונית. סך יחידות הדיור הנכללות בפרויקט הוא 400 יחידות המתוכננות כמרחבי מגורים נוחים ומאווררים, כש- 124 מתוכן הן דירות תמורה לדיירי הקיימים של השכונה.
המבנים חופו באבן ואלומיניום שהשילוב ביניהם ידגיש את האלמנטים הייחודיים לכל מבנה – במבנים הגבוהים מסגרות אלומיניום שעוטפות את הבניינים את הוורטיקליות כאשר בבניינים הנמוכים מעל החזית המסחרית המסגרות תדגשנה את האופקיות המלווה את הרחוב.

שם פרויקט שכונת הגפן
מיקום פרויקט נווה ישראל, הרצליה
סוג פרויקט עירוב שימושים I תב"ע I התחדשות עירונית
שם היזם ICR – ישראל קנדה I ראם מגורים
סטטוס פרויקט בביצוע (הערות: תחילת בצוע 2021)
שם צלם אין כרגע

מס. יח"ד לפינוי 124
מס. יח"ד לבינוי 400
שטחים מעל הקרקע 57,140 מ"ר מגורים
1,800 מ"ר מסחר
300 מ"ר גני ילדים
שטחים מתחת הקרקע 29,000 מ"ר