המושבה הראשונה שהקימו אנשי העלייה הראשונה ב-1882, הייתה ראשון לציון, ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה, שמטרתו הייתה לקנות קרקעות ולייסד מושבות של עובדי אדמה. אחד ממייסדיה הראשונים, יוסף פיינברג, התנדב לצאת לפריז בתום השנה הראשונה למושבה ונפגש עם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. השכלתו וידיעת השפות שלו הרשימו את רוטשילד וזה הסכים להלוות למושבה 25,000 פרנק צרפתי, שישמשו להעמקת חפירת באר ולסיוע לשבע המשפחות דלות האמצעים במושבה.

 

"בית התבשיל", הידוע גם בשם "בית פקידי היקב", נבנה בשנת 1889, על ידי הברון רוטשילד עבור פקידיו, ברחוב הכרמל מול היקב.
ראשון להתגורר בבית היה המהנדס מרדכי לובמן, אשר נמנה עם מייסדי "אספת המורים" ושימש כיושב הראש שלה עד יום מותו בשנת 1895 (לאחר מותו נשארה אלמנתו לגור בבית). הוא היה מייסד ומנהל בית הספר העברי הראשון בארץ. לאחר מכן התגורר בבניין המורה יוסף ויתקין, ממייסדי הפועל הצעיר.
בקומה השנייה של הבניין התגוררו משפחות הקשורות בעבודתן ליקב. ביניהן: המסגר הראשי של היקב, זאב וינדמן ואשתו, הכימאי דב קלימקר, מהנדס מכונאי יעקב פפו, ומשפחות נוספות של פקידים ועובדים ביקב.
בשנת 1901 התקיימו ב"בית התבשיל" אסיפות ועד הפועלים. בשנת 1908 נחנך בקומת הקרקע בית התבשיל לפועלי היקב, כלומר מטבח פועלים שנתן שירותים לכל הפועלים במושבה וגם לבני המושבה האחרים.
בשלב מאוחר יותר, בקומת הקרקע של הבניין, פתחו חנות לממכר יינות של היקב ומחסן למצרכי היקבים. בשנים האחרונות שימשה קומת הקרקע של הבניין חנות סיטונאית לממכר משקאות.

המבנה הממוקם בגן העיר, היווה חיץ בין מרכז המושבה ורחוב רוטשילד, לבין האזור החקלאי – תעשייתי בו מוקם היקב. בית התבשיל שוקם ותכננו בו אפשרות לשימושים חדשים כגון בית קפה, משרדים וגלריה.
חשוב היה להשאיר את רוח המקום ולספר את הסיפור של התקופה בו נבנה המבנה. בין היתר שומרו החזיתות החיצוניות, הגג וטיח הפנים נשאר על כל שכבותיו ההיסטוריות כפי שהוא.

תכנון: מנדל אדריכלים, אדר' אחראי: אדר' מאור גויכמן, מוקדש: לאדריכל סעדיה מנדל ז"ל אשר החל בתהליך התכנון.