עמדות תצפית מרהיבות שיהפכו במהרה למונומנטים ויעדי תיירות, נפרדים מהאדריכל הסיני-אמריקאי איו מינג פיי המכונה I.M.Pei, הטשטוש כיום בין אדריכלות לאדריכלות נוף, מבנים חדשים בקמפוס אוניברסיטת תל-אביב ועל שבוע העיצוב בירושלים
אדריכלות יוצאת
1.
בשנים האחרונות אנו עדים למספר פרויקטים משמעותיים ברחבי העולם שמטרתן הן יצירת עמדות תצפית מרהיבות שיהפכו במהרה למונומנטים ויעדי תיירות. הטרנד החדש, שניתן לראות ניצנים שלו במקומות שונים בעולם, מעלה את השאלה מדוע אנחנו זקוקים למבני תצפית כאלה מרשימים? והאם ההשקעה הכספית והנדל״נית בכלל שווה את זה?
המבנה הראשון, שכבר גרם להדים רבים וביקורת רבה (בעיקר שלילית), הוא מבנה התצפית Vessel שהוקם במנהטן כחלק מפרויקט ההאדסון יארדס היוקרתי בשכונת צ׳לסי.
מי שאמון על תכנון המבנה הוא מעצב העל הבריטי Thomas Heatherwick, הידוע ככוכב עולה בעולם העיצוב והאדריכלות. מגדל התצפית שתכנן, שבהקמתו הושקעו לא פחות מ-200 מיליון דולר, מתנשא לגובה רב של 46 מטר וכולל 16 קומות עם כ–2,500 מדרגות.
המבנה החריג, אשר קיבל את הכינוי ״השווארמה״ או ״כוורת הדבורים״, מחופה כולו נחושת מבריקה ויש בו מקום לכאלף מבקרים במקביל. הביקורת העיקרית על הפרויקט היא שהמבנה בעל עיצוב ראוותני ויקר ובעיקר שכל מטרתו היא להיות אייקון ומכונת שיווק למתחם היוקרתי.
בצד השני של העולם ובמיקום שונה לחלוטין נחנך בסוף השבוע שעבר מגדל תצפית ראשון מסוגו הממוקם בלב יער דני בשם Camp Adventure Park.
המגדל, בעל הגובה 45 מטר, נמצא שעה דרומית לקופנהגן והוא הראשון מסוגו באזור סקנדינביה. המבנה תוכנן על ידי משרד האדריכלים EFFEKT הדני הנחשב למשרד מבטיח בשדה האדריכלות האירופי.
הרעיון מאחורי מגדל התצפית היא להביא מבקרים קרוב לטבע ולהציע להם נקודת מבט שונה על חווית הטיול ביער. “הטבע מספק את החוויה האמיתית. אנחנו פשוט עשינו הנגשנו אותו והצענו סדרה חדשה של פרספקטיבות חלופיות״, אמר אדריכל הפרויקט ממשרד האדריכלים EFFEKT.
2.
האדריכל הסיני-אמריקאי איו מינג פיי, המכונה I.M.Pei, מת החודש בגיל 102. פיי היה אחרון האדריכלים המודרניסטים ואחד החשובים בדורו, הוא השפיע רבות על המעבר בין המאות ועל מחשבות פורצות דרך בין המודרני לעכשווי.
פיי נולד בסין בשנת 1917 ונחשב לאחד האדריכלים הבולטים ביותר במאה שנים האחרונות. הוא זכה במגוון פרסים בתחום האדריכלות וביניהם פרס פריצקר היוקרתי. כשקיבל את הפרס בתחילת שנות ה-80, הצהירו חבר השופטים, כי הוא יצר כמה מהצורות והחללים היפים ביותר במאה ה–20. אבל המשמעות של עבודותיו חורגת הרבה מעבר לכך: דאגתו הייתה תמיד לסביבה שממנה מתרוממים הבניינים שלו״.
פיי אמנם ידוע כאדריכל מודרניסט ואף יש שיגידו מיושן ומסורתי, אבל הבניינים שתכנן ידועים כנקיים, מאופקים ועם פרטים מורכבים וחכמים. פיי השתמש בגאומטריות פשוטות ותמיד שאף לאדריכלות מונומנטלית.
פיי זכה לפרסום עולמי בעקבות חידוש מוזיאון הלובר בפריז בשנת 1989, כאשר הוא שילב בלב החצר המרכזית פירמידת פלדה וזכוכית, המתנשאת לגובה 21 מטרים ומסוככת על אולם הכניסה התת-קרקעי למוזיאון. מבנה הפירמידה עורר בזמנו מחלוקת מכיוון שאנשים רבים חשו כי המבנה עתידני ולא מתאים למוזיאון ולמורשת האדריכלית. היום נחשב המבנה להצלחה ולסמל של פתיחות וקידמה, והשראה עבור אדריכלים רבים.
פיי תכנן פרויקט אחד בארץ – מגדל הבנק הבינלאומי הראשון בשדרות רוטשילד, שהוא כנראה אחד המגדלים המוצלחים והיפים ביותר בארץ. “סופו של עידן אדריכלי״, אמר הסופר ומבקר האדריכלות פול גולדברגר בציוץ בטוויטר, “רגע עצוב, אבל קריירה וחיים ראויים לציון”.
3.
אם בעבר משרדי אדריכלים עשו הפרדה ברורה בין אדריכלות לאדריכלות הנוף, נראה שהיום הקו הדק נסדק ומשרדים גדולים רואים בתכנון המרחב חלק בלתי נפרד מתכנון הפרויקט ואף מייצר להם יתרונות רבים.
בעבר, פרקטיקת האדריכלות והנוף היו כמעט מקצועות שונים. האדריכלים אחראים על הבניין ואדריכלי הנוף לקחו על עצמם לתכנן את המרחב הלא בנוי – מה שמסביב לבניין.
בשנים האחרונות ניתן לראות שמשרדי אדריכלות גדולים ומשפיעים בכל העולם ״מאחדים רשויות״ ומציעים פרקטיקות בינתחומיות המשלבות פרויקטים אדריכליים ונופיים יחדיו. הדוגמא המוצלחת ביותר בשנים האחרונות היא פרויקט ההיי ליין בניו יורק, של משרד האדריכלים Diller Scofidio + Renfro. הפרויקט נחשב להצלחה גדולה והוא זכה לשבחים ופרסים רבים, ובעיקר הפך את הפרקטיקה של המשרד לכזה שאינו עושה הבדל בין הבניין למרחב, ושחושב בקנה מידה משתנה ומסוגל לתכנן גם פרויקטים נופיים וגם אדריכליים.
דוגמא נוספת הן הפרויקטים של משרד האדריכלים הדני BIG בראשות ביארקה אינגלס. אינגלס ידוע בחדשנות ושאפתנות עיצובית ורבים מהפרויקטים שעיצב שוללים מוסכמות מסורתיות של תכנון ומרחב. כמו כן, לעיתים קרובות משלב אינגלס רעיונות של פיתוח בר-קיימא ומושגים סוציולוגיים בעבודתו, אך מקפיד לנסות להשיג איזון בין חדשנות לדרישות פרקטיות של אדריכלות. אחד הפרויקטים המרשימים והשאפתניים שלו נקרא Humanhattan 2050, ״מנהטן האנושית״. מדובר בפרויקט גרנדיוזי המציע פתרון נופי להצלת קו החוף של מנהטן. הפרויקט רוצה להפוך את כל הכבישים והדפנות ההיקפיים של מנהטן שנמצאים בסמוך למים לפארקים ירוקים ולהוריד את הכבישים למנהרות מתחת לפני האדמה. הפרויקט מציע מאמץ לשמור על העיר ולהעלות את רמת החיים תוך יצירת מרחב חברתי חדש ואיכותי.
אדריכלות נכנסת
1.
לאחר שנים של קיפאון קמפוס אוניברסיטת תל אביב נמצא בתנופת בנייה עם מספר פרויקטים חדשים, נוצצים (תרתי משמע) וידידותיים לסביבה. מדובר בפרויקטים גדולים הנמצאים בשלבים שונים והולכים לשנות את פני הקמפוס הגדול ביותר בארץ.
מאז שהוקם בתחילת שנות ה-40, התאפיין הקמפוס בבנייני האדריכלות הישראלית של תקופתה: מהפונקציונליזם המינימליסטי של סגנון הבאוהאוס, דרך בנייני הבטון המסיביים של שנות השבעים השייכים לזרם הברוטליסטי, הנאו-מודרניזם והפוסט-מודרניזם של שנות השמונים והתשעים ועד לבנייה אקולוגית במאה ה-21.
לאחר שנים של משבר כלכלי וגירעון בקופת האוניברסיטה, מספר פרויקטים בקנה מידה גדול נמצאים בשלבים שונים. המכנה המשותף של כל הפרויקטים הוא תכנון בצורה בת-קיימא וידידותית לסביבה, ביצוע מורכב בסגנון ״הייטקיסטי״ ותקציב הנתמך ברובו על תרומות.
הפרויקט הראשון הוא מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט שנחנך לפני מספר חודשים. הבניין תוכנן על ידי משרד האדריכלים קימל אשכולות וזהו מבנה מרשים בן חמש קומות המשתרע על פני 9,620 מ”ר. הרעיון היה לתכנן מבנה שיידמה ל”תיבת אוצרות” או “תיבת נוח” ולכן החזית הקדמית מחופה בעץ בהיר המזכירה ספינה גדולה.
ממש בימים אלה חנך המשרד פרויקט נוסף – בניין צ׳ק פוינט של בית הספר למדעי המחשב, הממוקם בלב הקמפוס. העיצוב נעשה בהשראת שירותי מחשוב הענן ועולם התוכנה, והוא כולל פסיפס של אריחי זכוכית (בדומה לפיקסלים) אשר משווים לו מראה קליל ומרחף. כל המבנה תוכנן בצורה פרמטרית כיאה לתקופה.
פרויקטים נוספים שנמצאים בשלבים רישוי ובניה הם בניין מעבדות המחקר של הפקולטה להנדסה, בשיתוף עם חברת ברודקום, בתכנונו של האדריכל דניאל זרחי, אשר נמצא בשלבי בנייה ראשוניים; בניין חדש לפקולטה לניהול ע״ש לורי לוקי בתכנון גוטסמן שמלצמן אדריכלים שנמצא בבנייה וימוקם בכניסה לקמפוס בצמוד לבניין רקנאטי; והאחרון הוא בניין ננו-טכנולוגיה בתכננו של המשרד הצרפתי מישל רמו, שנמצא בתהליכי תכנון ועתיד להתחיל ביצוע בשנה הקרובה.
2.
אמנם הוא רק בן ארבע, אבל שבוע העיצוב בירושלים אשר יתקיים באמצע יוני מציב את עצמו כאחד האירועים המובילים בארץ בתחומו. השנה יעמוד האירוע בסימן ״מזרח״ ויכלול תערוכות, מייצבים ואירועים רבים.
שבוע העיצוב בירושלים יעסוק השנה בתמה ״מזרח״ וינסה לענות על השאלות מה רואים כשמתבוננים אל המזרח? והמזרח של מי הוא? במהלך השבוע יוצגו שלל מיצגים, מיצבים, תערוכות ופרויקטים של מעצבים ישראלים ובינלאומיים אשר יציעו פרשנויות ותשובות שונות ומגוונות לשאלות הללו. ״אולי זה נשמע טריוויאלי אבל הדבר החשוב ביותר להבין על המזרח הוא שהוא לא באמת קיים. כדור הארץ הוא עגול, ומה שאנו נוטים לחשוב עליו כמזרח הוא למעשה סט של השלכות תרבותיות, כלכליות וגיאו-פוליטיות שמנוסחות בעיקר על ידי איפה שאתה נמצא״, כתבו ענת ספרן המנהלת האמנותית של האירוע, וטל ארז האוצר הראשי.
לכבוד שבוע העיצוב יצרו משרד האדריכלים HQ בראשות ארז אלה את פרויקט ״90 מעלות״. מדובר בפרויקט עצום ומרשים במיוחד שהוא למעשה מערכת פיגומים אלכסונית העולה ממערב למזרח מתוך בית הנסן ולמעשה מכסה אותו, אשר תיצור חללי תערוכות ותצפית חדשה מעל גג הבניין. הגישה לבניין תתבצע דרך גרם המדרגות האלכסוני שבחזית והכניסה אליו תתאפשר דרך פתחים חדשים ומפתיעים. מדובר בפרויקט בקנה מידה גדול מאוד שלמשך תקופת התערוכות ישנה את פני הבניין.