במשך יותר משנה עבד האמן עם צוות של מעצבי פנים, תאורה ואנשי מקצוע נוספים, כדי ליצור חוויה אמנותית המשתרעת על פני 12 חדרים באחוזה. על קירות החדרים צוירו דיוקנאות ענקיים של נשים, שפניהן מביעות עצב, בדידות, אובדן וגעגוע.
כל חדר עוצב בקפידה כדי להיראות כאילו הזמן עצר בו מלכת: קירות מתקלפים, צמחייה פראית, עלים יבשים וריהוט וינטג' יוצרים תחושה של מקום שנשכח וננטש. החדרים מייצגים עונות שונות בשנה, מסתיו חמים המכוסה עלים חומים ועד חדר אביבי בגווני סגול. לחוויה נוספו גם אפקטים של תאורה, צלילים ואפילו ריחות מיוחדים, שנוצרו בשיתוף מעצב ריחות.
לדברי Rone, מטרת הפרויקט היא לאפשר למבקרים לדמיין מה התרחש במקום ומדוע מבנה מפואר כל כך הידרדר לחורבן. הוא מבקש להעניק להם תחושה של גילוי קפסולת זמן שנשכחה ונפתחה מחדש.