הקהילה הסאמית משתמשת בכל חלקי גופו של אייל הצפון: הבשר למאכל, העור והפרווה לביגוד ולאוהלים, הגידים כחוטי תפירה, העצמות והקרניים לכלים ולחפצים, והשומן לדלק ולמוצרים שונים. יחד עם זאת, חשובה באותה המידה כמו השימוש הפונקציונלי היא העובדה, שאייל הצפון מתגלם כרוחה, נפשה וליבה הפועם של הקהילה הסאמית.
סארה משקפת באומנות שלה את מהות החיים מצפון לחוג הארקטי בתנאי טמפרטורה ותאורה קיצוניים, בנוף שכולו לבן עד. תרבות הקהילה שלה מתאפיינת בקשר העמוק שבין האדם, אייל הצפון והאדמה. בעל חיים זה נתפס כחלק בלתי נפרד ממחזור החיים ומהקשר שבין האדם לטבע. סארה משקפת באומנות שלה את יחסי הגומלין הרוחניים עם אייל הצפון ומוסיפה ליצירה קריאת תיגר חריפה נגד המדינה הנורווגית המנסה למחוק את התרבות הילידית ולהנדס אותה על פי צרכיה הקפיטליסטים.

Máret Ánne Sara (Hyundai Commission artist). Photo © Tate (Ben Fisher)

Hyundai Commission: Máret Ánne Sara: Goavve-Geabbil (2026) Installation View at Tate Modern. Photo © Tate (Ben Fisher)

בסוגריים, עוד לפני תיאור אומנותה המיוחדת של סארה, יש להזכיר שדורות על דורות גדלו על "סדרת ילדי העולם" שצולמה בידי אנה ריבקין-בריק, נכתבה על ידי אסטריד לִינְדְגְרֶן ותורגמה לעברית בידי לאה גולדברג. "אלה-קרי הילדה מלפלנד" הייתה בת הקהילה הסאמית וחשיבותו של אייל הצפון צפונה בין דפי הספר.

סארה יצרה מספר עבודות בעלות שם זהה: "Pile o’ Sápmi" שמשמעותן: "זעקות מתוך שטף הזוהמה". חומר הגלם ביצירות "הזעקות" הוא גולגלות של אייל הצפון. המיצב הראשון בו השתמשה סארה בגולגלות היה מיצג מחאה שהוצב מחוץ לבית המשפט בטאנה שבצפון נורווגיה. הוא כלל תלולית של כ-200 ראשי איילים שבראשה התנוסס הדגל הנורווגי. המדינה החליטה לחייב את מגדלי האיילים ממשפחתה של סארה, לצמצם את מספר האיילים שבעדר ולמעשה לשחוט אותם. הנזק הכלכלי היה הרע במיעוטו. הבעיה הדרמטית הייתה הניסיון למחוק אלמנטים מרכזיים מתוך הזהות הקולקטיבית ואורח חייהם של הקהילה הסאמית.
באותה שנה יצרה סארה את המשכה של מחאת "הזעקות" שהוצבה מול בית המשפט. היא לקחה בובת תצוגה והלבישה עליה חצאית העשויה 150 גולגלות של אייל הצפון. ידה של הבובה השקופה אוחזת בלסת אייל המופנית לעבר ראשה כאילו היה אקדח. העבודה מסמלת את האוכלוסייה הסאמית השקופה כלפיה מופעלת למעשה האלימות. האומנות של סארה במקרה זה זועקת שפגיעה באייל הצפון והאלימות המופעלת כלפיו, שקולה לאלימות המופנית נגד בני הקהילה.
ב-2017 בתערוכת האומנות הבינלאומית בקאסל, גרמניה, סארה הציגה את "הזעקות" בלבוש שונה. היא יצרה מסך של גולגלות אייל המסמל את המחסום שנוצר בין הקהילה הסאמית לבין המדינה הנורווגית. מסך זה הוצב גם מול בניין הפרלמנט באוסלו.

Máret Ánne Sara, Pile o´Sápmi, Tana/Deatnu (2016) Photo: Iris Egilsdatter

כל הצבה של מיצב "הזעקות" בלבוש חדש, מהווה שלב נוסף באותו "עסק שלא הושלם" של מאבק מתמשך ובלתי נגמר. ב-2021 יצרה סארה עבודה בעלת הכותרת "לבש את החולשה כהצלחה כי אז הריקוד שלך יצור תהפוכות" (Wear your down as your ups, couse this dance will twist you inside out). כותרת התערוכה אמנם אינה חוזרת על עצמה במקרה זה, אולם "הזעקות" והביקורתיות ספוגות בה. סארה מלבישה שתי גולגלות של ראשי אייל הצפון בכובע שהוא חלק מביגוד סאמי מסורתי ה-Gákti בכך היא מוחה נגד מדיניות של מחיקת הזהות והדיכוי התרבותי שמנהלת נורווגיה, בהפעילה לחץ על בני הקהילה הסאמית לוותר על סממני זהות מרכזיים, בין היתר על שפה, חינוך ולבוש מסורתי. לבישת הבגד המסורתי בפרהסיה אליבא דסארה, מתגלמת כעוצמה הנובעת מהאיסור עצמו. על הראש הגולגלתי של שני האיילים מולבשת בצבעי כחול, אדום, צהוב וירוק, כל מערכת הסמלים הרקומה על הבגד המסורתי.

Máret Ánne Sara, "Pile o’ Sápmi", 2016. Photo: Iris Egilsdatter

ב-2020 יצרה סארה עבודה מרהיבה הנראית כיריעת חבלים דקים. חומר הגלם הוא גידי האייל. בעבודה "יהיה לנו מחסה כל עוד נדע את מקומנו" (We'll Have Shelter for as Long as We Know Our Place), סארה הופכת את גידי האייל המשמשים באופן מסורתי כחוטי תפירה לחומר פיסולי. במרכז העבודה ניתן לראות מסכה שנחבשה על ידי השמאן – מנהיגה הרוחני של הקהילה הסאמית והמתווך בין בני האדם לבין עולם הרוחות. כאשר יצא השמן למסע רוחני, הוא פגש רוחות מסייעות של חיות שהקנו לו ידע שנועד לפתור בעיות ולטפח את הקהילה. מהותה של יצירה זו היא העברת המסורת הסאמית מדור לדור והתחייבות להגן עליה ולשמר אותה חיה ופועמת.

Máret Ánne Sara, "Pile o’ Sápmi" (Documenta 14, Kassel, Germany). Photo: Mathias Völzke.

Máret Ánne Sara, Pile o’ Sápmi Supreme outside Stortinget, the Norwegian Parliament, 2017. Photo Tenthaus, Oslo

למרות שנים של יצירה ביקורתית, סארה מצאה עצמה ב-2022 כאחת מנציגות נורווגיה בביאנלה ה-59 בוונציה. היא מנצלת את הבמה הבין לאומית ומציגה את העבודה "קיבת אייל מרוקנת"- Gutted – Gávogálši, שהמסר שלה הוא קשה ומתריס. זהו מעין מובייל עשוי קיבה מרוקנת ומיובשת של אייל הצפון המסמל את הטראומה שנושאת הקהילה הסאמית.
השנה (2026 ), מציגה סארה בטייט מודרן מיצב מונומנטלי "Goavve-Geabbil" המתגלם כמבוך מעגלי רחב־ממדים. צורת המבוך זהה למבנה חלל האף של האייל. זוהי עבודה המשקפת את עומק הקשר האינטימי בין החיה לבין האדם מזה, ואת החוסן הרוחני וההמשכיות התרבותית מזה. ביצירה זו מרחיבה סארה את שפתה האומנותית ואת קנה המידה הפורץ את הממדים האינטימיים אל עבר מרחב אדריכלי עצום. כך או כך – האומנית ממשיכה ומספרת את סיפורו של אייל הצפון המתגלם כמהות הזיכרון והזהות של הקהילה הסאמית.

גולגולת רקומה וכובע

מארט אנה סארה בוראת את מגוון היצירות שלה בהתבסס על עמוד התווך הכלכלי והרוחני של הקהילה שלה – אייל הצפון. למרות שחומר הגלם שלה הוא אחד ויחיד, שפע האובייקטים הפיסוליים שלה נושאים בחובם מורכבות אומנותית חזותית לצד רוחניות ומחאה פוליטית עזה. הפגיעה באייל הצפון נתפסת בעבודותיה כפגיעה בזהות, במסורת וביחסי הגומלין שבין האדם, הטבע והעולם הרוחני.

לאתר האמנית

עבודת סיבים ומסכת שמאן

Máret Ánne Sara, Gutted – Gávogálši (2022) The Sámi Pavilion, Venice Biennale. Photo Michael Miller OCA.

Máret Ánne Sara, Don’t let your soul be torn (2022). The Sámi Pavilion, Venice Biennale. Photo Michael Miller OCA.

Máret Ánne Sara, "Spirals from the Pile" (2019). Dronning Sonja KunstStall, Oslo