פריט הלבוש שמאחד את כל העולם, הוא ג'ינס. דווקא בד הג'ינס, שאמור לסמל פשטות, טעון בכל כך הרבה סמלים ויש בו מסתבר אמירה. הוא מצהיר על עצמו שהוא דמוקרטי ואוניברסאלי, אך כשאתם לובשים ג'ינס, הוא הופך להיות אינדיבידואלי. הבד, שמקורו מחוות חקלאים ומהכפר, מסמל יותר מכל את המרקם האנושי העירוני. הנה שני אמנים, אשר באמצעות בדי ג'ינס משומשים ומשופשפים, מציירים נופים עירוניים יומיומיים.

האמנית הקוריאנית Choi So Young, נודעת בזכות קומפוזיציות הנוף האורבניות שלה, שנעשו מבגדי ג'ינס משומשים, צבע אקרילי ולעתים גם כתמי אקונומיקה. בד הג'ינס המשומש, הוא עבורה החומר הטוב ביותר לתאר בו עירוניות ובאמצעותו מתארת האמנית הצעירה (40), את חיי העיר במגוון יצירות פואטיות, טקסטוריות ומפורטות במיוחד. בד הג'ינס הישן מקורו בחנויות יד שנייה וכל כפתור, תפר, כיס ולולאת חגורות, מוצאים את מקומם לתאר פרט בתמונה – הם הופכים לרחוב, חלון או מבנה. הנופים מזכירים לעיתים קרובות את עיר הולדתה של האמנית, בוסאן, העיר השנייה בגודלה ברפובליקה של קוריאה ובעלת הנמל במדינתה. הים וההרים המקיפים את העיר, מעניקים תחושה מציאותית. אך המרתקים ביותר הם בניינים רבי קומות והצפופים בסגנון אסייתי, הנערמים זה על זה.
אמן נוסף העושה שימוש בבד ג'ינס, הוא Ian Berry. במבט ראשון, התמונות שהוא יוצר משכבות וגוונים רבים של בדי ג'ינס, ניראים כמו תצלומים בגוון כחול או ציורי שמן בצבע אינדיגו. הוא יוצר סצנות אורבניות מלנכוליות, המתארות לעתים קרובות צד בודד או פחות זוהר של החיים בעיר. |

Choi So Young

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Ian Berry