הסצנות שלו עמוסות בצפיפות בעוברים ושבים ברחוב או שחקני ספורט. הוא עשוי לצלם למעלה מ-1,000 תמונות כדי לספק את התוכן לשילובים אינסופיים של תנועות ותנוחות. לוקח לו 40 עד 80 שעות, כשבועיים, כדי להשלים תמונה. התוצאה הסופית היא תמונת סטילס שמרכזת שעה של אנשים בתנועה, לתמונה דינמית אחת.
הסיטואציות בערבוביה, אינן מבוימות. הכל קיים. כל האירועים שיכולים להתרחש בסצנה אחת מתרחשים בו זמנית, ללא סדר. הוא מזכיר את Eadweard Muybridge, הצלם הבריטי-אמריקאי בן המאה ה-19, שצילם תמונות של סוסים דוהרים ברצף, כדי להוכיח שהפרסות שלהם עזבו את הקרקע בו-זמנית בשלב מסוים בזמן שהם דהרו.
“אני רוצה שהכאוס והעולם האמיתי, יהיו בצילום”, אומר קאס “אנשים משתמשים בפוטושופ כדי לעשות סדר, אבל אני רוצה לעשות בלגן”. הוא תופס את הצילום שלו “כמתאר סוג של קטסטרופה, אנשים מתרוצצים בסוג של פאניקה”.