ז'אן הבוטרן Jeanne Hébuterne הגיעה לקהילה האמנותית של מונפרנס, בעקבות אחיה הבכור אנדרה הבוטרן, שהיה צייר. היא הייתה צעירה עדינה, ביישנית, שקטה ועדינה - ומוכשרת להפליא. כך בחרה בקריירה אמנותית והחלה ללמוד באקדמיה קולרוסי, שם בשנת 1917 תפגוש את Amadeo Modigliani (1884 - 1920).

הייתה זו הפסלת הרוסית חנה אורלוף שהכירה לאמן את הסטודנטית היפהפייה וארוכת שיער. היא הייתה בת שש עשרה כשפגשה את מודיליאני, הגבר הסקסי ביותר ב-Montparnasse, המבוגר ממנה בארבע עשרה שנים. היא ניהלה את מערכת היחסים שלהם בסתר, בין הסטודיו של האמן לדירת הוריה ומשפחתה הקתולית האדוקה, ליד Place de la Contrescarpe. היא הייתה המוזה, המודל והנושא העיקרי של ציוריו ובת הזוג של מודיליאני.
מודיליאני חי חיים בוהמיים כצייר בפריז, הסתובב עם פיקאסו, גרם לצרות בבתי קפה וצייר ללא הרף. הוא יצר עירום נועז ופסלים מרשימים, מקוריים ומרגשים. את השחפת שלו הסתיר עם השתייה, העישון ופלירטים נשים יפות, אחת מהן הייתה המשוררת אנה אחמטובה. מודיליאני אהב אותה ואהב שירה ונהג לשאת בכיסיו ספרי שירה. "הוא דמה לאנטינוס ועיניו עם ניצוצות זהב –  לא דומה לאף אחד אחר. קולו נשאר חקוק בזיכרוני לנצח. ידעתי שהוא עני ואף אחד לא ידע ממה הוא חי", כתבה אנה אחמטובה בזכרונותיה.
באביב 1918, עברו בני הזוג הבוטרן ומודליאני לאקלים החם של ניס בריביירה הצרפתית, שם קיווה סוכנו של מודיליאני להצליח למכור כמה מיצירותיו, לאניני האמנות העשירים הנופשים שם. בזמן שהותם בניס נולדה בתם, ז'אן מודיליאני. כשחזרו לפריז כעבור שנה, ז'אן הייתה שוב בהריון. מודיליאני, חולה בשחפת ותשוש מאלכוהול, מת מדלקת קרום המוח בינואר 1920. היא לא הייתה מסוגלת להתמודד עם החיים בלעדיו ויומיים לאחר מכן, קפצה מחלון דירתה, כשהיא בת עשרים ואחד. היא ביקשה להרוג לא רק את עצמה, אלא גם את ילדה שטרם נולד. Hébuterne ומודיליאני קבורים כעת יחד ב- Père Lachaise בפריז וקברם המשותף של בני הזוג, הפך למקום עליה לאוהבים, אמנים וחולמים.
התיאורים שנכתבו אודותיה על ידי אנשים שהכירו את בני הזוג, מציגים אותה כשקטה, נוטה למצבי רוח וקנאית. היא ניחנה באישיות רבגונית, המייצגת את כל אותן נשים המנסות לחבר את תפקידיהן, אמא, בת, מאהבת, אמנית – תוך התמודדות עם בן זוג הסובל ממחלות והתמכרות לסמים ולאלכוהול. החיים עם מודיליאני היו קשים. צריכת הסמים והאלכוהול ההולכים וגדלים שלו, נבעו ממחלת השחפת שלו, אותה הסתיר ממכריו, שמעטים מהם ידעו על מצבו. שחפת – סיבת המוות העיקרית בצרפת עד שנת 1900 – הייתה מחלה איומה, ללא תרופה ואלה שסבלו ממנה חששו שהם ידחו מחברת בני אדם.
היא חלק מקבוצת הנשים האומניות, שזכורות בעיקר כבת זוג, מאהבת או מוזה של אמן ידוע (Emilie Louise Flögeקמי קלודלElizabeth Siddal). אבל היא הייתה בעצמה אמנית מבטיחה, אשר פרחה בתקופתה עם מודיליאני.
עבודותיה האקספרסיוניסטיות נותרו עלומות ורק בשנת 2000 הסכימה בתה לחשוף את חלקן בפעם הראשונה מזה 80 שנה. מודיליאני לא צייר את ז'אן בעירום – אבל לז'אן לא היו מעצורים מלצייר את עצמה עירומה בתנוחות נועזות במיוחד, אם ניזכור שרק עשר שנים קודם לכן נאסר על נשים לצייר דוגמניות עירום באקדמיות לאמנות צרפתית.
סיפורה אינו שונה בהרבה מנשים אחרות שניהלו מערכת יחסים עם אמנים גברים. הביוגרפיות שלהן מתמקדות תמיד רק בסיפור האהבה עם אמן. לכן, עצוב לגלות שאין הרבה מידע הקשור לעבודה או לקריירה שלה. אני מקווה שיום אחד ההיסטוריה הזו תשתנה ונשים אמניות יחלו להיזכר בחייהן, ביצירותיהן ובהישגיהן.

 

 

 

 

 

amadeo modigliani – jeanne hebuterne

 

 

 

7 Amedeo Modigliani – Portrait o Jeanne Hebuterne Seated, 1918

 

8 1916-jeanne hebuterne at 19 years

 

 

 

 

Jeanne Hébuterne (1898–1920)

 

13 Self-portrait by Jeanne Hébuterne, 1916

 

14 Amedeo Modigliani, Pablo Picasso et André Salmon, à Montparnasse, Paris. Photo prise par Jean Cocteau le 15 décembre 1916

 

Jeanne hebuterne at 19-years

 

 

17 Modigliani by Jeanne Hébuterne, 1919

 

morte jeanne / death of jeanne by modeliani