בצעירותה, נהגה תמר כהן לפקוד פעמים רבות את מוזאון "הלנה רובינשטיין" ולעלות מיד לתערוכת המיניאטורות. שם בחלל השחור, עם גומחות מוארות לאורך הקירות, היא עמדה מתבוננת בעניים מוקסמות, בכל אחת מהסצנות המיניאטוריות מתקופה היסטורית אחרת, אשר התרחשו בכל גומחה, חדרים קסומים שלקחו אותה לעולמות אחרים. כיום היא חייה בקנדה ויוצרת בעצמה מיניאטורות, אשר זוכות לתשומת לב גוברת ברשתות החברתיות.

 

כשהתחילה מגפת הקורונה מצאה עצמה כהן, כמו רבים אחרים, ללא עבודה "בדיוק אז הגיע חבילה מאחותי שבישראל – ערכת הרכבת מיניאטורה. מאחר וזמן פנוי היה לי בשפע, הרכבתי את הערכה – והתאהבתי", היא מספרת "החדר המיניאטורי הראשון שיצרתי היה חנות בשמים. במהלך העבודה הבנתי שהתחום הזה למעשה, נותן במה לכול הכישורים שרכשתי עד כה, הרגשתי שאני יכולה לבטא באמצעות היצירה את עולמי הפנימי".
החדר המיניאטורי הבא שכהן יצרה נקרא "The Alchemist Castl" והוא נוצר בהשראת אגדות על פיות ביער מכושף. חדר הטירה נבנה מ-MDF מצופה בטיח, בו היא חרצה את צורת הלבנים. לחדר חלון גותי בזכוכית צבעונית מוארת, במרכז החדר ניצבת מכונת זמן שנבנתה מאוסף של ברגים ומתכות, שידת ספרים עתיקה, המכילה מעל למאה ספרים יחד עם מבחר בקבוקוני שיקויי קסמים והכול מסביב נצבע בצבעי אקריליק.
המיניאטורות שלה זכו כצפוי לכמות עצומה של תגובות מעודדות ברשת החברתית והיא התמסרה כל כולה ליצירת המיניאטורות, מגדירה עצמה כאמנית. היא מספרת שהיא נהנית כבר מראשית הדרך, מתמיכה ועידוד ממשפחתה, בעלה צחי כהן, שהוא אומן בעצמו ובתה סופיה, אשר נולדה בקנדה.

 

 

ההשראה לעבודה הבאה של כהן, "הפטיו המרוקאי", באה מחוויות ילדותה. רצפות הבית בסגנון המרוקאי מצוירות אחת אחת, הצמחייה בפטיו והמזרקה, הם העתק מהבית של סבא וסבתא ברחוב בבוגרשוב בתל-אביב, כשעוד היו כאלה בתים בעיר. "כילדה ביליתי שעות בחצר בין עצי האשכולית והלימון, ליד מזרקת האבן שראתה ימים יפים יותר, אבל בשבילי החצר הזו הרגישה כמו ארמון", היא נזכרת בגעגועים "אני זוכרת את ריח היסמין, פרחי הגרניום האדומים והלימונדה הטעימה מעשה ידיה של סבתא היקרה. עברו שנים רבות מאז. היום בכל פעם שאני מסתכלת על החצר המיניאטורית שיצרתי, אני מרגישה את החיבוק החם והאוהב של הבית".
כהן מעידה שלמעשה בכל אחת מהעבודות שלה, מסתתרים החלומות והחוויות שצברה בחייה, המקומות בעולם בהם ביקרה וטיילה.
אחרי שירותה הצבאי היא למדה צורפות והיא מוצאת דמיון רב בין יצירת תכשיטים ליצירת מיניאטורות, כמו גם חלק מהכלים בהם היא משתמשת כיום ליצירת מיניאטורות, מגיעים ממלאכת הצורפות.
היצירות שלה משלבות ארכיטקטורה ועיצוב, שני תחומים המעמידים אותה בפני אתגרים מקצועיים במהלך העבודה. " את ההשראה ליצירה האחרונה שלי 'הבית האורגני', שאבתי מהאדריכל Antoni Gaudi ומאדריכל מקסיקני מדהים לא פחות Javier Senosian", היא אומרת בהערצה לשני האדריכלים המזוהים כל כך עם הסגנון האורגני "את הרהיטים בביית הכנתי מעץ זית, שהגיע הישר ממושב רם און בישראל, זו הרגשה נהדרת לשלב סממן כול כך מובהק מהמולדת ביצירה שלי".