"ילדות היא תקופה ייחודית ויקרה בחייו של אדם. אז אנחנו באמת יודעים מי אנחנו ומה אנחנו רוצים. אנו זוכים לחוות אהבה בפעם הראשונה, אהבה אמיתית, זו שאינה מותנית בשום אמצעי. אנחנו צוחקים ומחייכים רק כשאנחנו מתכוונים לזה ואנחנו בוכים אם אנחנו נפגעים, אין מניפולציות ברגשות, אנחנו רק מרגישים. אם אני צריך להשתמש במילה אחת כדי לתאר ילדות, המילה הזו תהיה טוהר.

עם הזמן דברים מתחילים להשתנות ומה שהיה ברור ובהיר, לאט לאט מתחיל להטשטש ולהתעמעם. החברה, התרבות, המשפחה וכל מה שסביבנו מטביעים בתודעתנו פחדים ואמונות מגבילות לגבי מי אנחנו ומי שאנחנו צריכים להיות. לאט לאט אנחנו מתרחקים מעצמנו כדי להפוך לעוד אחד.ת נוסף.ת, עד שיום אחד מתחיל מסע החזרה הביתה. מטרת הדרך הזו היא לחזור למקום בו התחלנו, אך הפעם לדעת את דרכנו הביתה ולהיות מסוגלים לחלוק עם אחרים במה שאנו לומדים בדרך.
עם הצילומים שלי, אני שואף ליצור גשר לילדות, להתחבר לרגשות הקשורים לדברים הפשוטים בחיים, אלה שכאשר רואים דרך עיניו של ילד, הופכים לקסומים.
אני מזמין אתכם למסע שבו כרישים שוחים בכוסות תה, סירות מנווטות דרכן על פני מרק מהביל ודב קוטב חי בקוטב הצפוני עשוי מרשמלו. מסע שבו הכל אפשרי, אפילו להיות הילד הזה שוב".

Pablo Dona

 

לכל הכתבות בקטגוריית אמנות
+כתבות מומלצות
האדריכלות של הבלתי נראה: Benedetta Tagliabue הופכת  מים ווירטואליים לחוויה שאפשר להרגיש
אמנות
האדריכלות של הבלתי נראה: Benedetta Tagliabue הופכת  מים ווירטואליים לחוויה שאפשר להרגיש
  מה שנראה במבט ראשון כפביליון זמני הוא למעשה יצירה רב־תחומית המבקשת להמחיש רעיון
הצלם שמכניס נשמה, תיאטרון ואמנות לעולם האופנה המלוטש
אמנות
הצלם שמכניס נשמה, תיאטרון ואמנות לעולם האופנה המלוטש
  בין אם הוא מכניס את Willem Dafoe אל תוך בית בובות, עוטף את
המרחב הציבורי שמחבק ומלטף
אמנות
המרחב הציבורי שמחבק ומלטף
  המיצב מבקש להכניס אל הרחוב מחווה המזוהה בדרך כלל עם המרחב האינטימי –

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.