חמלה על בעלי חיים? לא בדיוק “למה איסלנד צריכה להמשיך בציד הלווייתנים, שלא הביא שום רווח כלכלי, כדי למכור מוצר שאין לו כמעט ביקוש?” Svandis Svavarsdottir אמרה לאחרונה לעיתון Morgunbladid.
איסלנד היא כיום אחת משלוש המדינות היחידות בעולם, שעדיין פועלת בה תעשיית ציד לווייתנים מסחרית, כאשר השתיים האחרות הן יפן ונורבגיה. תעשייה זו התקיימה בה עוד במאה ה-12 אולם היא פסקה, עד לחידושה ב-2003, למרות מחאה של ארגונים להגנת בעלי חיים וגם גופים כלכליים, שאיימו להפסיק לייבא מוצרים אחרים של המדינה, כדי להפעיל עליה לחץ.
המדינה הייתה צייד עיקרי של לווייתני הסנפיר הגדולים, הנמצאים בסכנת הכחדה.
לדברי השרה, רק לוויתן בודד ניצוד בשלוש השנים האחרונות (בעונת הדיג בשנת 2018 נצודו 146 לווייתני סנפיר ושישה לווייתני מינק).
נשיונל ג’יאוגרפיק ציינו ב-2016, כי הביקוש לבשר לוויתן במדינה נמצא בירידה כבר שנים, לצד התמעטות מספר המסעדות שמוכרות אותו. חלק ניכר מבשר הלווייתנים שצדו דייגים איסלנדיים, נמכר בסופו של דבר ליפן.
אלא שיפן חידשה את ציד הלווייתנים ב-2019, לאחר הפסקה של שלושה עשורים וכך הצורך בבשר לווייתנים מיובא מאיסלנד צלל.
תעשיית ציד הלווייתנים של יפן ספגה מחאה בינלאומית בשנת 2021, כאשר סרטון שצילם מזל”ט, הראה את המוות האיטי של לווייתן מינק שניצוד ואשר ארך 20 דקות. נורבגיה צדה והרגה 571 לווייתני מינק בשנת 2021, רבים מהם נקבות בהריון.
למרות שההחלטה נובעת ממניעים כלכליים בלבד, היא עדיין זוכה לברכתם של ארגונים תומכי היונקים הימיים.

קראו גם:
דגל אדום – די לטבח ביונקים הימיים