ננדו היה מחוסר עבודה ולא היה לו מספיק כסף לקנות מצלמה, כך שהוא שכר אחת. איתה יצא לחפש סיפורים בדרכים, סמטאות, אצל אנשים ובתים. “הבחנתי באדם החותר בסירה בנהר, זה היה  רג’אפן, שאנשים מכנים אותו באהבה רג’אפן צ’טן (האח רג’אפן). הוא משותק בשתי רגליו מלידה. הוא אוסף בקבוקי פלסטיק מהנהר. למרות מוגבלותו, הוא נכנס עם הסירה שלו לנהר המינאצ’יל ואוסף ממנו בקבוקי פלסטיק. סירה מלאה בבקבוקים מפיקה לו רווח של 12 רופיס (0.17 דולר). הוא מנקה את הנהר מדי יום ביומו ומתפרנס ממנו. העליתי את הסיפור והתמונה שלו לרשתות החברתיות. מאותו רגע, הכל התגלגל במהירות”. אפילו ראש תוכנית האו”ם לאיכות הסביבה, אריק סוליים, ציין לשבח את הבחור ההודי הצנום ובעל המוגבלות.
רג’אפן זכה בסירת מנוע חדשה, באדיבות איש עסקים מקומי ותושבים מהביבה הגיעו לשקם את הצריף שלו על גדת הנהר, שנפגע קשות בסערה.
אבל החשוב מכל, יצרן כסאות גלגלים מבנגלור העניק לו כסא גלגלים ממונע.