סבתא Agnes Kasparkova, מהכפר הצ'כי לוקה שבדרום מורביה, היא בת 93 והיא מבלה את רוב זמנה בעשייה שהיא הכי אוהבת - לצייר ולעטר בעבודת ידיה, מוטיבים מסורתיים על בתי שכניה ועל הכנסייה שבכפר.

סבתא (באביצ'קה, בצ'כית) אגנס עוסקת בכך מאז פרשה מעבודתה בחקלאות לפני 30 שנה. למרות ידיה הרזות ורועדות מזקנה, היא מצליחה להאיר כל בית בפרחים שמחים ואופטימיים "אני פשוט מציירת מה שבא לי", היא אומרת בענווה "אני מנסה לקשט מעט את העולם." אגנס (אנצ'קה) אומרת שהיא לא יכולה לדמיין חיים בלי עבודה, אם זה אצלה בבית, בגינה שלה, או עיטור בתים.
אחד המאפיינים הבולטים בעיטוריה של אנצ'קה, הוא הצבע הכחול האולטראמאריני הבהיר והנועז, שניראה נהדר בנגד לקירות המסוידים בלבן של הבתים המורביים. היא דואגת להשתמש בצבע יקר ואיכותי, שהיא מבטיחה שיחזיק מעמד לפחות שנתיים. מאפיין נוסף שבולט אצלה, הוא הפרחוניות המלבבת.
האמנית לוקחת את יצירתה ברצינות רבה והיא סבלנית מאוד ומסורה לה. הבניין האהוב על אנצ'קה בכפר הוא הקפלה, שאותו היא מעטרת מדי שנה, כשהיא נאלצת להשתמש בסולמות בכדי להשתלט על הקירות הגבוהים והתקרה.