סמי, השימפנזה של גן החיות בבלגרד, הצליח להימלט מכלובו פעמיים.
סמי נולד בגן החיות והוחזק בתוך כלוב צפוף עשוי מרשת, שלא ממש מסוגל להכיל שימפנזה בוגר. סמי גילה תסמיני דיכאון והתנהגות תוקפנית ואז יום אחד בפברואר 1988, נמלט לרחוב.
מנהל גן החיות בבלגרד, ווק בויוביץ', נקרא לנהל איתו "משא ומתן", מכיוון שהוא היה האדם היחיד שסמי סמך עליו. לדברי עדים, ווק ניסה לשכנע את סמי להתלוות אליו, הצליח לקחת את סמי בידו והסיע אותו בחזרה לגן החיות במכוניתו האישית.
יומיים אחר כך הצליח סמי להימלט פעם נוספת.
הידיעה על בריחתו התפשטה במהירות ולמעלה מארבעת אלפים איש הופיעו כדי להעניק לו את תמיכתם. דיווחי עיתונים מאותה עת, מספרים על אנשים המחזיקים כרזות עם סיסמאות כמו "סמי, אנחנו איתך!" ו"אל תוותר על עצמך! ". התמיכה העממית שודרה בטלוויזיה וגם בתחנות טלוויזיה מקומיות.
שוב הוזעק למקום בויוביץ', טיפס על גג המוסך עליו ישב סמי וניסה לשכנע אותו לחזור איתו לגן החיות, הפעם ללא הצלחה. סמי לא "קנה" את דברי החלקות. בסופו של דבר, נורה בסמי חץ עם סם הרדמה והוא נלכד ונכלא מחדש.
אלא שסמי הפך לאחד מגיבורי החופש הראשונים של בלגרד.
הסולידריות של כל העם היוגוסלבי לסמי, הם ביטוי של מאוויי החופש של האנשים שהיו לכודים במערכת הקומוניסטית ביוגוסלביה דאז, שהייתה בצילה של ברית המועצות. הבריחה של סמי עוררה תחושה עממית בקרב בני אדם שהזדהו איתו – עם החיה שלא נכנעה ועמדה במקום שקבעה לה המערכת החברתית. באמצעות רוח החופש של סמי, יכלו אנשי בלגרד לדמיין שעולם אחר אפשרי.
בני אדם ושימפנזה בישרו לרגע את האקולוגיה הגיאופוליטית.
סמי נפטר במפתיע ב-11 בספטמבר 1992, אך הוא רחוק מלהשכח. לזכרו עומד פסל ברונזה במקום קבורתו מול גן החיות לשימפנזים החדש ובעל התנאים המשופרים.
צילום: Ron Broglio