בני השבט חיים בשלווה בעמק אומו אשר בדרום מערב אתיופיה והם מתפרנסים מחקלאות, לאורך גדות נהר האומו. את פרסומם הם קנו בזכות טקס ה-Ka’el שהם מקיימים בסביבות חודש יוני, בה מתחרים גברים לא נשואים, על משקל עודף. כל משפחה או שבט יכולים להציע מתמודד שהם רואים כמתאים לתחרות, המקנה תהילה רבה לזוכה. כדי לזכות בה ולקבל את התואר האיש השמן ביותר בשבט, הם עושים הכנות במשך 6 חודשים ושותים כמות מטורפת של תערובת דם וחלב של פרות. מכיוון שפרות נחשבות לבעל חיים קדוש עבור הבודי, מקיזים מהן דם מהווריד וחובשים את הנקב.
הבידוד, חוסר הפעילות הגופנית והתערובת של דם וחלב, עוזרים לגברים להשמין במהלך 6 חודשים.

לקראת הטקס החגיגי, הגברים מתכסים בחימר ובאפר ויוצאים מבקתותיהם. קוד הלבוש המסורתי שלהם לטקס, כולל גם כיסויי ראש עשויים מקונכיות מנומרות, שרשראות חרוזים וצמידים. טקס הקאל Ka’el הוא היום החשוב ביותר אצל שבט בודי. המתמודדים פותחים בצעידה אל עץ קדוש, אבל מפאת משקלם הם מתנודדים בכבדות ולמרבה המזל, הנשים נמצאות בסביבה כדי לעזור למתמודדים הסובלים מעודף משקל עם מים קרים ואפילו קצת אלכוהול. נשות בודי נוכחות בטקס לא רק כדי לעזור לגברים, אלא גם להתפאר בבגדיהן היפים ולחפש בעל פוטנציאלי. אלה רצים כעת במעגל סביב העץ הקדוש, כך במשך שעות ובשמש הקופחת. בסוף הריטואל הארוך, מודדים שופטים את מימדי גופם ומכריזים על הזוכה בתחרות. המנצח זוכה לתהילה עצומה ומוכר כגיבור. לא פלא מדוע להפוך ל’איש השמן של השנה’, הוא חלומו של כל ילד בודי.
ומאחר ושום טקס דתי אינו שלם בלי לטבוח בבעלי חיים, גם אצל הבודי, טקס הקאל מסתיים בהקרבה של אחת מהפרות הקדושות שלהם.