הזן חי באזורים כמו Thailand, Laos ו־Cambodia, שם הוא מבלה את רוב זמנו חבוי באדמה חולית, מתחת לעלים או גזעים רקובים. רק בעונת הגשמים הוא יוצא החוצה – אז ניתן לראות מאות יצורים מתכנסים יחד בבריכות עונתיות לצורך רבייה.
אבל מעבר לצד האקולוגי המרתק, יש גם צד פחות מוכר: באזורים מסוימים, הצפרדע הזו נמכרת בשווקי מזון מקומיים ונחשבת לחלק מהמטבח המסורתי. לעיתים אף מנסים לגדל אותה בחוות ייעודיות.
התופעה הזו משקפת את הפער התרבותי הגדול בין אזורים שונים בעולם – בעוד שברוב המערב צפרדעים נתפסות כחיות בר או חיות מחמד, בדרום־מזרח אסיה הן לעיתים חלק בלתי נפרד מהצלחת.
מדובר ביצירה טבעית יוצאת דופן – יצור קטן שמחבר בין טבע פראי, מחזורי חיים עונתיים, ולמצער, גם למסורות קולינריות עתיקות.