החצר החפורה - זו שתפקידה לספק אור לקומת המרתף ונחפרת לרוב בשולי המגרש - הפכה בבית זה למוטיב המרכזי, עם מיקומה בלב המבנה והרחבתה למימדים עצומים - 25 מטרים אורך, 5 מטרים רוחב, וקרוב ל-7 מטרים גובה.
החצר למעשה מחלקת את הבית – ריבוע בגודל של 25 על 25 מטרים – לשלושה סטריפים: סטריפ חדרי השינה הפרטיים הפונה לרחוב, סטריפ הסלון וחדר השינה של ההורים הפונה לחצר האחורית – ובניהם סטריפ של חצר פנימית דו-קומתית הנמתחת לכל אורך המבנה. שני גשרים שחוצים את החצר מגובה הקומה העליונה מחברים בין סטריפים אלו. הראשון משמש לכניסה הראשית אל הבית וממנו נחשף הבית כולו – מן הצד האחד הסלון והחצר, ומן הצד השני המסדרון הארוך שמחבר את חדרי הילדים. הגשר השני, שנצפה ממרחק, מחבר בין האגף הפרטי אל הציבורי, ובו ממוקם גם גרם המדרגות היורד אל המרתף.
גריד חזרתי של פאנלים בגובה של 2 מטרים, ברוחב 30 סנטימטרים ובעובי 4 סנטימטרים – מעץ מלא ומברזל – עוטף את החצר, כמו גם את קירות הבית כולו, ובגג החצר אף מתקפל ליצירת הצללה. בתוך גריד פאנלים זה מוחבאים החלונות והדלתות – בין היתר, דלת הכניסה הראשית אל החצר הפנימית וממנה אל הסלון, או הדלתות המקשרות בין חדר ההורים וחדר המשפחה אל החצר ההיקפית (ביציאות אלו נמתחת מעטפת הבטון של הריבוע 4 מטרים קדימה ליצירת הצללה). הגריד חוזר גם בקירות המטויחים בחצר (המסתירים מאחוריהם בין היתר את חדר השינה של ההורים) ובווריאציות שונות בפרטים שונים ברחבי הבית – למשל, בבר היין ובחומה אל הרחוב.