פסל בשם "אני", הוא יצירת אמנות בלתי נראית, יותר נכון חלל ריק שקיימת בו, לדברי היוצר, אנרגיית הפסל. נשמע כמו משהו שהייתם מעוניינים בו? ובכן, בכל מקרה כבר מאוחר מדי, מכיוון שמישהו כבר חטף את זה במכירה פומבית בתחילת החודש.

 

פסל בלתי נראה שיצר האמן האיטלקי Salvatore Garau, נרכש בימים אלה על ידי אספן פרטי, ששילם עבורו סכום גבוה בסך 15,000 יורו, במהלך מכירה פומבית. אם אתם תוהים מה יקבל הבעלים המאושר של הפסל הבלתי נראה הזה תמורת כספו? ובכן, אז מלבד החלל עם האנרגיה של הפסל כמובן, הוא יקבל תעודת מקוריות שמוכיחה כי “אני” הוא קניינו.
קושייה נוספת – איך שומרים על פסל בלתי נראה? ובכן, האמן מציע לאחסן את יצירות האמנות בחדר מיוחד, עם תאורה מיוחדת. בקרת אקלים במקרה זה לא קריטית.
“ההצלחה של היצירה במכירה הפומבית מעידה על עובדה בלתי ניתנת לערעור: הריק אינו אלא מרחב מלא אנרגיה גם אם נרוקן אותו ושום דבר לא יישאר, על פי עקרון אי הוודאות של הייזנברג, כי לאין יש משקל”, מסביר בכובד ראש סלבטורה גאראו “לכן יש לו אנרגיה שמתעבה והופכת את עצמה לחלקיקים, בתמצית, אם אני מחליט להציג פסל לא גשמי במרחב נתון, החלל הזה ירכז כמות מסוימת של מחשבות, המצטופפות בנקודה אחת ויוצרות פסל שמההגדרה שלי בלבד יקבל את הצורות המגוונות ביותר. אחרי הכל, האם איננו נותנים צורה לאלהים שמעולם לא ראינו?”
זאת לידיעתכם, אם חשבתם שהבננה המודבקת לקיר לבן, שנמכרה ב-120,000 $, הייתה היצירה הכי מטורפת אי פעם.

 

 

 

 

 

קבלה על אמנות בלתי נראית משנת 1959, נמכרה ב-1.2 מיליון דולר

אספן אמנות פרטי לא ידוע באירופה, הרוויח לאחרונה יותר ממיליון דולר, על מכירת קבלה על יצירת אמנות בלתי נראת בשם “פוף!”, במכירה פומבית. הקבלה הוצעה על ידי Sotheby’s, שצפתה להגיע למקסימום של 500,000 יורו (בסביבות 551,000 דולר), אבל החל טירוף של מתן הצעות רכישה – והקבלה נמכרה למציע האחרון ב-1,063,500 אירו (1,151,467.40 דולר דולר).
יצירות האמנות הבלתי נראות הללו נוצרו על ידי האמן הצרפתי איב קליין, שמתגלה כאדם שהקדים את זמנו, אז בתחילת המאה ו-20. במובן מסוים, אפשר לומר שהוא היה הראשון שסחר ב-NFTs והצליח למכור קונספט אמנותי, לא פיזי וודאי שלא דיגיטלי.
היצירות שלו מתגלות כחדשניות ופרובוקטיביות מאד. אי אפשר היה לצאת מהמכירה עם יצירת מופת שלו, כי זו הגיעה בדמות עסקת המכירה עצמה.
קליין יצר סדרה חדשנית ומלאת דמיון המכונה Zones of Immaterial Pictorial Sensibility. הסדרה כללה ספר אמן ונוכחות של קליין עם קבלה. הוא יצר שמונה ממה שנקרא “אזורי דמיון” כאלה משנת 1959 ועד מותו ב-6 ביוני 1962.
כדי לאמת את קיומה של היצירה, הוא השתמש בשיטה טקסית. בכל פעם שאספן אמנות קנה את אחד מהאזורים הדמיוניים של קליין, האמן עערך טקס מורכב עם הקונה. סוג של אמנות מיצג. הוא העניק לקונה קבלה על העבודה, שאמורה להוכיח את קיומה של היצירה הבלתי נראית. זה היה יוצא דופן, אבל בשנות ה-60 שכולם התנסו בהכל, זה נקלט בהתלהבות.
לאחר רכישת אחת מיצירותיו של קליין, הקונים פעלו לפי “כללי הטקס”. האספן יכול היה לשלם בזהב את הסכום שביקש קליין עבור היצירה ולשמור את הקבלה. בחירה באפשרות זו פירושה שהם לא קיבלו את יצירת האמנות ונהנו מערכה. אפשרות שנייה, הם יכלו לשלם בזהב ולשרוף את הקבלה. לאחר מכן קליין היה זורק חצי מהזהב לנהר הסיין, אקט של “החלפה” מוצלחת של הערך הלא-חומרי האותנטי של היצירה.
לדברי קליין, המיצג העיד על הערך הבלתי ניתן לחישוב, בלתי ניתן להגדרה של האמנות. אבל ההשלכות של הטקס היו עמוקות עוד יותר. במהלך הקריירה שלו, הוא הפך אובססיבי למושג הריק, שאותו תרגם באמצעות דמיונו לאזורים חסרי ערך.
הוא כתב, “אחרי שמצאתי שזה לא מקובל למכור את האזורים הדימיוניים האלה תמורת כסף, התעקשתי לתמורה באיכות הגבוהה ביותר של הבלתי חומר, האיכות הגבוהה ביותר של תשלום חומרי – מוט זהב טהור”.
העיתונות האשימה את קליין במכירת אוויר. אבל לא כולם ראו את זה ככה. מייקל בלנקפורט, סופר הוליוודי שרכש את אחד מהאזורים הדמיוניים של קליין, אמר “שום ניסיון אחר באמנות לא יכול להשתוות לעומק התחושה של טקס המכירה. זה עורר בי הלם של הכרה עצמית והתפוצצות של מודעות לזמן ולמרחב”.
 
כמו בכל אמנות, היופי והערך של יצירות האמנות הבלתי נראות של קליין נשארים בעיני המתבונן. אבל העובדה היא שמעט קבלות על יצירות האמנות שלו שרדו, כי רוב האנשים שרפו את שלהם. זה הופך את קליין לאחד מאמני הקונספט המגניבים ביותר של המאה ה-20 או לאחד ממשווקי הקבלות הטובים בהיסטוריה, כפי שמעידה מכירת הפומבית של סותביס.
לכל הכתבות בקטגוריית אמנות
+כתבות מומלצות
האישה המצוירת ביותר בעולם
אמנות
האישה המצוירת ביותר בעולם
  סולידור הייתה לסבית גלויה ולא פחדה לשיר בשנסונים שלה על מה שהיא מרגישה.
כדאי לעלות לרגל: מדרגות הרחוב האומנותיות היפות בעולם
אמנות
כדאי לעלות לרגל: מדרגות הרחוב האומנותיות היפות בעולם
ביירות, לבנון: קבוצה קטנה של מעצבים בשם Dihzahyners, אשר שמם לקוח מאיות פונטי של
בית הקפה הפיוטי Café Party שעיצבו Goodd, אדינבורו
אמנות
בית הקפה הפיוטי Café Party שעיצבו Goodd, אדינבורו
                       

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*