מעצבת האופנה ההולנדית Iris van Herpen, ממזגת טכנולוגיה עם הוט קוטור ויוצרת עבודות הנכללות באוספי מוזיאונים כמו MoMa וקופר-יואיט בניו יורק, ויקטוריה ואלברט בלונדון ו-Palais de Tokyo de Paris.
גל גדות
ואן הרפן סיפרה כי גילתה את האופנה לראשונה בבוידם של סבתה, שם נחשפה לבגדים ותלבושות שהפרו את דמיונה. בהמשך, היא למדה בלט קלאסי והוקסמה מנזילות ומאמנות התנועה, הריקוד התזזיתי ככספית שבו הגוף והנפש מצטלבים, שם היא גיבשה את פילוסופיית העיצוב החושי שלה. התבוננות בתנועה ככוח מטמורפי המאפשר לבגדים לפרוץ את גזרת גוף האדם ולפסל את צורותיהם לצלליות רב-ממדיות. תנועה היא ההשראה של ואן הרפן, מונחה על ידי האנטומיה האנושית והאופן שבו האישה נעה. "הריקוד לימד אותי כל כך הרבה על הגוף שלי, השינוי שיוצרת התנועה, ה'אבולוציה' של הצורה וכיצד לתמרן הן את הצורה והן את התנועה. רציתי להפוך את הידע הקיניסטטי הזה לצורות ולחומריות חדשה", אומרת איריס ואן הרפן.
Björk
לאחר סיום לימודיה באוניברסיטה בארנהם ב-2006, היא השתפשפה אצל אלכסנדר מקווין בלונדון, לפני שהשיקה לייבל משלה ב-2007 והופיעה לראשונה בקולקציית הקוטור הראשונה בשם "Chemical Crows" בשבוע האופנה באמסטרדם.
היא הייתה חלוצה בשימוש בטכניקות המאפשרות ייצור בגדים בהדפסה תלת ממדית. הבגד הראשון שלה בטכנולוגיה זו, נוצר בהשראת מעברי הפאזות שעוברים המים כשהם מתגבשים.
היא מוצאת השראה מחוץ לעולמות האופנה והאמנות ויוצרת חלק גדול מעבודותיה בשיתוף עם אנשי מקצוע מתחומים אחרים כמו מדעים, טכנולוגיה ואדריכלות. היא שיתפה פעולה עם שמות כמו Jolan Van Der Wiel, Björk, Benjamin Millepied, Sasha Waltz, Nick Knight ונרי אוקסמן; בשנת 2010, ואן הרפן היא יצרה יחד עם משרד האדריכלים ההולנדי Benthem Crouwel Architekten, את השמלה "מים". הקולקציה שלה משנת 2020, "Sensory Seas", שאבה השראה הן מהאקולוגיה הימית והן מעבודתו של הנוירואנטומיסט Ramón y Cajal. ליידי גאגא לבשה את העיצובים של אייריס ואן הרפן בכמה מהופעותיה.
עבודתה אורגנית ומשנה את הסובייקטיביות האנושית שלה, באמצעות יצירת ברית עם יצורים לא אנושיים. בפוסט-הומניזם הזה, בני האדם כבר לא המרכז, אלא באותה רמה עם טכנולוגיה ודברים לא-בינאריים, אובייקטים לא אנושיים. רוב היצירות שלה שואבות השראה מתופעות טבע כמו גלי קול, עשן או שדות מגנטיים שהיא משלבת עם טכנולוגיות. הגוף הופך מטושטש, פוסט אנושי.
דוגמה טובה לכך היא שמלת "מים", שהיא דוגמה לכמה חיבורים: זוהי יצירה בין אומנות לטכנולוגיה, שכן היא נעשית בהדפסה תלת מימדית; בין האורגני, המים והלא אורגני, הפוליאמיד ממנו היא מיוצרת; כמו כן, בין נזילות למוצקות, המים וחומר הפוליאמיד הקשה.
