חלבי, רק בן 32, נולד כבן זקונים לאחר תשע בנות במשפחה דרוזית מסורתית בדליית אל כרמל. את יצירותיו הצבעוניות העשויות בטכניקה של טפטופי צבע, ניתן למצוא גם בחללים מפוארים בארה”ב, דובאי ובבירות אירופה. יצירתו המפורסמת “עץ החיים” מוצגת בגאווה בבית הנשיא.
סאם מחובר לטבע לפריחה ולפרחים והוא מצייר אותם, מפסל אותם, שוזר אותם כמעט בכל יצירותיו כשהם ללא גבולות של צבע ומעוף. הפרחים והעצים של סאם מואנשים, מלאי אופטימיות, מרץ ותנועה ויטאלית אוטופית.
סאם חלבי: “מעיינות האהבה וההשראה ממשיכים לבוא מדמותה של אימי שהלכה לעולמה בגיל צעיר. דרך היצירה אני יכול לשמח ולתרום לאנרגיה חיובית, להחזיר את האופטימיות למי ששמחת החיים נלקחה מהם”. כילד היה יוצא סאם אל השוק עם אמו, שואב צורות ורעיונות ומצייר עבורה דוגמאות אומנותיות לעיטורי הנק’אב, אותן מטפחות ראש גדולות המכסות גם את פלג הגוף העליון של הנשים הדרוזיות. אימו היתה רוקמת על מטפחות אלו ומוכרת אותן בהצלחה רבה בחנויות השוק השוקק. סאם קנה במהלך השנים עשרות ממטפחות הבד הרקומות הללו, והן בעלות משמעות רגשית חזקה עבורו וחלק מהזיכרון והגעגוע לאמו, המטפחות עברו עיבודים שונים ויזכו למקום של כבוד בהנצחתה בתערוכה.

חדרי בית ילדותו של סאם חלבי, הם מייצבי ריהוט ענקיים, המכוסים בעשרות שכבות של טפטופי צבע בלתי נגמרים הגורמים לצופה לעמוד משתהה. חלבי בונה אמירה חלומית, אוטופית, שהיא רגשית וסנטימנטלית מחד אבל יש בה גם ביקורת חברתית סרקסטית על חברת השפע. מיטת הנוער, המנורה, הטלפון הנייח, הגיטרה, הספה, השולחן הסלוני, פינת האוכל … שאסף מבית ילדותו לפני נזרקו מקפיאים רגעים בזמן. חפצים שימושיים יומיומיים נוסטלגיים הטובעים בים של צבעים ומקפיאים זיכרון קולקטיבי של בית ילדות המשותף לכולנו. יש במייצבים הללו אמירה טוטאלית חזקה, התעמתות עם יצירות אמנות מיתיות המוכרות משנות השמונים במערב.