לפני שלוש שנים, בזמן שטיילו יחד עם כלביהם על החוף, Laura Johnson וגיסתה, Zoe Proctor, התלוננו על היעדר ייצוג של נכים באופנה ובתקשורת והחליטו שהן ישיקו סוכנות דוגמנות המייצגת אך ורק אנשים עם מוגבלויות או מראה חלופי וטרנס/לא בינארי. מאז, הכל היסטוריה: סוכנות Zebedee שמאמינה שכולם יפים, מגדירה מחדש את המושג יופי באופנה ומייצגת כעת מאות דוגמניות ודוגמנים ברחבי העולם, עם אלפי הזמנות וכולם זוכים לכבוד רב בתעשייה.
בימיה הראשונים של הסוכנות, הן ניסו לשער לאילו פרסומות יתאימו הדוגמנים שלהן. כאמא טרייה, לורה העזה לדמיין תינוק עם מוגבלות על אריזות חיתולים או מגבונים לתינוק ואילו זואי חלמה בגדול -לראות את הדוגמנים שלהם מייצגים את אחד ממותגי המעצבים הגדולים בעולם. באותו זמן, שני התרחישים הללו נראו בלתי אפשריים.
לפני 3 שנים, באמצע מגפת הקורונה העולמית, השאיפות של שתיהן התגשמו, עם לני הנפלא שדיגמן ב-Pura ואלי גולדשטיין היפה, בת ה-18, ל-Gucci – באחד מפוסטי האינסטגרם הפופולריים והאהובים ביותר של Gucci בכל הזמנים (מעל מיליון לייקים).
“זה בדיוק היה החזון שעבדנו להגשים ולא פחות ממה שמגיע לכל הכישרונות שלנו. נקווה שזה יטלטל את עולם האופנה מספיק כדי לגרום לכולם להבין מה הם פספסו כל השנים האלה”, אומרות השתיים בסיפוק.
עבור אלי זה היווה קרש קפיצה חשוב בתעשייה “מאוד נהניתי לדגמן וללבוש את השמלה של גוצ’י. אני ממש גאה בצילום שיצא ושמחה להיות מפורסמת. אני מצפה שיזמינו אותי לדגמן עבור מותגים אחרים”, אמרה. גולדשטיין הפכה ל”אושיה לוהטת”, נבחרה להיות הפנים של המותג, זינקה לתהילה כאדם הראשון עם תסמונת דאון שהצטלם לבית אופנה גדול, המשיכה לעבוד עם גוצ’י והופיעה בווג הבריטי והאיטלקי, Vanity Fair ו- Glamour.

איך זה להיות דוגמנית זוהרת עם מוגבלות פיזית

הסוכנות מייצגת כיום יותר מ-600 דוגמניות ודוגמנים מבריטניה, ארה”ב, אוסטרליה ואירופה. “אם את שונה, זה רק עושה אותך יפה יותר”, אומרות השתיים “המשימה של Zebedee Management היא ללהק את הדוגמנים והשחקנים שלנו לתפקידים שלא נועדו רק עבור אנשים עם מוגבלויות, במקום בחירות מסורתיות, נועזות יותר, בכל סוגי הליהוק. למרבה המזל, זה קורה יותר ויותר, קמפיינים שמציגים דוגמניות עם נכות תמיד זוכים לתשומת לב חיובית כה רבה, שהמותגים כמעט תמיד חוזרים אלינו”.
הן מודעות לכך שחברה מסחרית יכולה לבחור דוגמן שלהם, לא מסיבות טהורות ולהשתמש בערך מוסרי רק מתוך כוונה לשפר את המוניטין שלה. “אל תכניסו אותנו רק לקמפיינים נקודתיים”, הן אומרות “כי זה נראה כאילו אנחנו הנכים, סמל”.
“אני מקבל הרבה תגובות שליליות באינטרנט בגלל המוגבלות שלי”, אומר אחד הדוגמנים “אני מנסה להתעלם, אבל זה בסוף מגיע אליך.” כדי להגן על אנשיה מפני טרולינג, Zebedee Management הקימה רשת תמיכה מקוונת לכל מי שהיא מייצגת. הם מתקשרים בקבוצת פייסבוק פרטית ומשתפים את המחשבות, הרגשות והחוויות שלהם. הסוכנות גם פועלת להבטיח שאלו שהיא מייצגת יהיו חזקים מספיק כדי להתמודד עם הדחייה והביקורת הציבורית שיכולה לבוא עם דוגמנות, משחק ותהילה. “כשאנחנו מחתימים דוגמניות, תמיד נבדוק היטב את האישיות שלהם. לעולם לא נגרום לאף אחד להיכשל אם אנחנו לא חושבות שהוא יכול להצליח ולשרוד לתעשייה”, הן אומרות.
“אני בת 26 ויש לי שיתוק מוחין. אני גם סופרת, עיתונאית, אקטיביסטית ואני מרצה ברחבי העולם על מוגבלות וייצוג שלה. אבל זרים לא מרגישים נוח מעצם נוכחותי, כאילו המוגבלות זו התכונה היחידה שלי. לאדם עם מוגבלות, ההרגשה שאנשים מסתכלים עליך ושופטים אותך היא חוויה קשה, אז מה את עושה כשהתפקיד שלך הוא שאנשים יסתכלו עליך?” אומרת צ’לסי ורנר, דוגמנית עם תסמונת דאון;
הדוגמנות מבוססת מסורתית על תחושת מסוגלות, מושלמות, לדוגמניות יש גוף שנשים שואפות אליו והן מתרוצצות על המסלול כאילו הן סמל לכושר ויופי המעודד חיקוי. כך תופעת המודלים עם מוגבלות היא מהפכנית ומערערת את האפליה בתעשייה. כאשר דוגמנים עם נכות לא נראים במסעות הפרסום ובתצוגות המסלול (The invisibility of disability), לחוסר הייצוג הזה יש השלכות: כאשר את אדם עם מוגבלות, החיה כל כך הרבה זמן בלי לראות את עצמך בתקשורת, קל לפרש את חוסר הייצוג הזה כמשמעות שאת מכוערת ולא ראויה, שמגיע לך להיות בלתי נראית או אפילו גרוע מכך, את גרוטסקית. יכולה להיות לכל זה השפעה על הבריאות הנפשית שלך.
זה היה המצב אצל ג’יליאן המכנה עצמה “מאמא קס”. היא הפנימה תחושת בושה סביב המראה שלה והסתירה את עצמה. כעת היא דוגמנית מבוקשת שעבדה עם Nordstrom, Target, Diesel ועבור אתר האינטרנט של ביונסה. “זה ייקח זמן וסבלנות, אבל אני לוחמת ואני אמשיך עד שכולנו נהיה מיוצגים. דוגמניות מוגבלות בשערי מגזינים, ישנו את חייהם של אנשים”.

הזמנים משתנים, הסטיגמות נשארות

גם צעד קטן יכול ליוצר תהליך בכיוון הנכון. ב-2013, הדוגמניות Bethann Hardison, Iman & Naomi Campbell דרשו להעסיק דוגמניות שחורות, הן ערערו על אפלייתם של שחורים. קלווין קליין היה אחד המעצבים שנענו, אבל כלל דוגמניות שחורות במסע הפרסום שלו, רק בסתיו 2018. לפניו, עם הקמפיין #BlackModelsMatter שהושק בשנת 2015, הביטוי כבר נראה על התיק של הדוגמנית אשלי צ’ו. שבוע האופנה בשנת 2018 היה המגוון ביותר מבחינה גזעית בהיסטוריה של התעשייה.
מותג האופנה טומי הילפיגר יצר כעת את קולקציית הבגדים Tommy Adaptive שנוצרו מתוך מחשבה על אנשים מוגבלים. “זה הסגנון הקלאסי, המגניב והאמריקאי שיש לכל הקולקציות שלנו, אבל הוספנו שינויים שהיו גם פונקציונליים וגם דיסקרטיים”, אומר דובר טומי הילפיגר ל- Teen Vogue.
יחד עם זאת, בתוך הלך הרוח הלא סבלני של הפוליטיקלי קורקט, יש אצל יצרניות האופנה חשש גדול להעליב, לא להשתמש במילים הנכונות כשזה מתייחס לאנשים עם מוגבלויות, אולי לעצב משהו שהאוכלוסייה תחשוב שהוא לא נכון ולכן במקום לעשות את הצעד, הן מעדיפות לא להסתבך (כמו שמאמר זה בוודאי יזכה לתגובות המתקנות מינוחים בהן השתמש לתיאור האוכלוסייה עם המוגבלות).
כאשר סוקרים את התמורות בהיסטוריה האפלה והדעות הקדומות שלנו בעולם המערבי, כלפי אוכלוסיית האנשים עם נכות, רואים שחלק מהסטיגמות נעלמו וחלקן נשארו והיא רצופה בניסיונות לסגור את הדלתות בפני בעלי המוגבלויות. בשנת 1913, חוקק חוק שסיווג אנשים עם לקויות למידה ובעיות נפשיות כ’אידיוטים’, ‘אימבצילים’, ‘חלשי נפש’ ואנשים רבים עם קשיי למידה הושמו במוסדות סגורים. בשנת 1935, ד”ר אלכסיס קארל, חתן פרס נובל בצוות של מכון רוקפלר, פרסם את “האדם האלמוני” – מחקר שהציע ש’חולי נפש’, כולל אנשים נכים, יומתו בהמתת חסד ושהמוסדות יצוידו בגזים מתאימים למשימה זו. בבריטניה, רק בשנת 1970 נחקק החוק הראשון בעולם שנתן זכויות לנכים בצורה הוגנת ודברים החלו להשתנות.
כיום, על פי החוקים והתקנות לשוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, זה מנוגד לחוק להפלות כל אדם בשל מוגבלותו בעבודה, בחינוך, כצרכן, בעת שימוש בשירותים ציבוריים, בעת קנייה או השכרה של נכס או כחבר במועדון פרטי. אבל עד שהמודעות, התפיסה וההכרה ישתנו כלפי קהילת הנכים, אין משמעות למילים המעוגנות בחוק. בעיות יסוד נותרו בעינן, גם בחלוף כל השנים.
לראות יותר אנשים עם מוגבלויות בפרסום, יעזור להסיר סטיגמות וסטריאוטיפים ולמותגים יש תפקיד חשוב בהנעת שינוי ויש לו גם בנפיט כלכלי. דברים יכולים להשתנות רק אם נפתח את עינינו ונעצב מחדש עולם שאנחנו יכולים – ורוצים לחיות בו ביחד.