כפר ההרים הזעיר קוריפו, הניצב על האלפים השווייצרים, הוא הרבה יותר מכפר. זו בעצם עיר אוטונומית, עם עירייה, ראש עיר נמרץ, שמוביל את מועצת העיר המורכבת משלושה אזרחים מקומיים בלבד.
האוכלוסייה המצטמצמת של העיר מונה תריסר תושבים בלבד, שנותרו בקוריפו, שהיא העיר הקטנה ביותר בשווייץ.
כאשר קוריפו הפכה לעיר עצמאית לחלוטין באמצע המאה ה -19, הייתה בה אוכלוסייה של כמעט שלוש מאות אזרחים. אך כמו קהילות רבות שבאזור האלפים, גם קוריפו חווה דפופולציה מזה כמה עשורים, הדור הצעיר מהגר לעיירות מרכזיות יותר, בחיפוש אחרי עבודה, חינוך לילדים וחיים טובים יותר. רק הישישים נותרו מאחור והגיל הממוצע בין תושבי העיר הוא 75.
כך, מבין שנים-עשר התושבים, רק ראש העיר קלאודיו סקטריני, מתברך בתעסוקה; השאר פנסיונרים. הכפר מדשדש לקראת פטירה ובקרוב, חוששים התושבים, אחרון התושבים יכבה את האור מאחוריו ויעזוב אף הוא. בכדי למנוע מקוריפו להפוך לעיר רפאים, קרן מקומית ללא מטרות רווח בשם Fondazione Corippo 1975, הציעה תוכנית עם חזון – להפוך את הכפר כולו לאתר תיירות.
בקוריפו כשישים בתים מקסימים אך ריקים, שנבנו מאבן גרניט טיסינו המקומית, עם גגות אבן, קמינים מקוריים, ציורי קיר עתיקים ורצפות עץ. חלק מהבתים הללו נותרו ריקים במשך יותר משישים שנה. הרעיון הוא להפוך את חלק מהבתים הללו, לקוטג’ים לנופש. מסעדת הכפר תהפוך לחלל הקבלה, ככר הכפר ללובי, הרחובות יהיו כמו מסדרונות והבתים יהיו חדרי המלון.
מושג זה מכונה albergo diffuso או scattered hotel והוא נוסה בעבר לראשונה בצפון מזרח איטליה, שם ניסו להחיות כפרים שהוחרבו על ידי רעידת אדמה בשנת 1976. הרעיון מעולם לא נוסה בשווייץ.
הקוטג’ הראשון, Casa Arcotti עם שני חדרי שינה, נפתח לאורחים בסוף יולי 2018. שאר הקוטג’ים משופצים בימים אלה ובית המלון אמור להיפתח בשנת 2020. הוא יציע לאורחים להשאיר בבית את הטלפון הנייד ולבוא לחוות בצורה אותנטית, חיים בכפר בן מאות שנים.
מסתבר שיש כבר הזמנות, אבל עם זאת לא כולם מרוצים. תושבים מקומיים רוטנים לכתבים, כי במקום לנסות לקרוץ לתיירים, צריך קודם לתקן את אספקת המים הלקויה ואת התשתיות החורקות של הכפר, שנבנו לסוסים ועגלות ולא יתמודדו עם זרם המטיילים.