השלכותיה של הטרגדיה נשארו כחלק מהמרקם של עיירה זו בת 61,500 תושבים – אבל הפוך ממה שניתן אולי לשער: בבנייני האר דקו הגנדרניים בצבעי הפסטל שצצו ומילאו את רחובות העיר, במיוחד לאחר שרעידת האדמה דחקה והעלתה את קרקעית הים והציעה עוד 1,500 קמ”ר לבנייה מחודשת. מאה ואחד עשר בניינים חדשים נבנו במרכז העיר בין השנים 1931 ו-1933, רובם המכריע בסגנון האר דקו, הטרנד האדריכלי החדשני של התקופה. הסגנון האדריכלי ידוע במבנה הליניארי שלו, מקושט במוטיבים גיאומטריים מזוגזגים. הוא צבע את חזות העיר במראה תיאטרלי ונהנתני, למרות שרעידת האדמה התרחשה באמצע השפל הכלכלי החמור בהיסטוריה של ניו זילנד. מבלי שהתכוונו לכך, הבנייה המחודשת של העיר, יצרה את הריכוז הגבוה ביותר של מבני ארט דקו על פני כדור הארץ, מה שיזכה אותה בתואר בירת האר דקו בעולם. בשנת 2007 העיר הייתה מועמדת להיות אתר מורשת עולמית של אונסק”ו, תואר שנשלל ממנה לבסוף (בגלל אי עמידה בקריטריונים הנוקשים).
אדריכלי Napier המחודשת, עיר שנוסדה בשנת 1855, הושפעו במידה רבה מפרנק לויד רייט, שמרו על בטיחות המבנים החדשים בטכניקות ההנדסיות העדכניות ביותר, בנו עם בטון מזוין ובחרו בבניינים בני שתי קומות, כדי להגן עליהם מפני רעידות אדמה עתידיות. ניו זילנד מועדת לרעידות אדמה הודות למספר קווי שבר העוברים לאורכה של המדינה.
מדי שנה בחודש פברואר, מתקיים בעיר פסטיבל אר דקו Tremains Art Deco Weekend, המושך בעשרות אלפי אנשים, רובם מתלבשים באופנת האר דקו הגנדרנית ומשתתפים ביותר מ-125 אירועים כמו טיולי הכרות של העיר במכוניות וינטג’, ריקודים מראשית המאה ה-20 ועוד.