בכפר הקטן Huoi Ha בווייטנאם, הורים של לתלמידי בית ספר, עושים כל שביכולתם כדי שילדיהם יגיעו לשעורים. הם שוחים לבית הספר עם ילדיהם, מעבר לנהר נאם צ'ים הסמוך וכדי שיגיעו לשעורים בבגדים יבשים, הם נושאים אותם בתוך שקיות ניילון.

במהלך העונות החמות ויבשות, הילדים באזור חוצים את הנהר על גשרי במבוק מאולתרים ובעונת הגשמים הם נאלצים להשתמש ברפסודות, אך כאשר הזרמים חזקים מדי, הם עלולים בקלות להיסחף. ההורים מאמינים שחינוך מעניק לילדיהם את הסיכוי היחיד להיחלץ מהעוני ולכן הם יעשו מאמצים רבים כדי להבטיח שהם יוכלו להשתתף בשיעור, גם אם זה אומר לשאת אותם מוגנים מהמים בתוך שקית ניילון, על פני הנהר הגועש. הגברים המקומיים מבצעים את המשימה היומיומית להעביר יותר מ-50 תלמידי בית ספר על פני הנהר.
ראש הכפר Huoi Ha, אומר “הנחל הזה מסוכן מאוד, אני מקווה שהמדינה תשקיע בגשרים תלויים כדי שנוכל לעשות את הדרך בצורה בטוחה יותר”.
גשרים כאלה אם יוקמו, יקלו רק על חלק מהמסע היומי של הילדים לבית הספר. אחרי שהם מגיעים לגדת הנהר השנייה, הם יוצאים משקיות הניילון ומתחילים מסע בן שעות לאורך קילומטרים של יער, כדי להגיע לבית הספר.

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית תרבות
+כתבות מומלצות
האיקיאגי: איך למצוא מטרה שתגרום לנו לקום בשמחה בבוקר
תרבות
האיקיאגי: איך למצוא מטרה שתגרום לנו לקום בשמחה בבוקר
  ליפנים יש מילה המגדירה את התפיסה הזו: איקיגאי ikigai (ee-key-guy), שמתורגמת ל”סיבה להוויה
למה אנחנו מוקסמים מקטסטרופות?
תרבות
למה אנחנו מוקסמים מקטסטרופות?
  ברגע שפורצת מלחמה, אי שם בעולם, נניח באוקראינה, המלחמה יוצרת אצלנו ציפייה שיהיה
ב”יום שני הרטוב” בפולין, הבנים מרטיבים את הבנות והן נוקמות למחרת
תרבות
ב”יום שני הרטוב” בפולין, הבנים מרטיבים את הבנות והן נוקמות למחרת
בכפרים בפולין, היו גוררים את הנערות ומשליכים אותן לנהר, אך הן יכלו “לפדות” עצמן,

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*