סקס, מבחינה מדעית, הוא בדרך כלל דבר טוב. גברים ונשים שנהנים מחיי מין פעילים, נוטים להיות שמחים ומאושרים יותר. רמות האוקסיטוצין שלנו, ההורמון שמקדם תחושת רווחה - עולות כאשר אנו מחבקים מישהו או חווים אורגזמה, זה גורם לנו להרגיש רגועים יותר ואולי אפילו לעזור לסלק תחושות חרדה ודיכאון. לנוכח היתרונות הללו, המחקרים המראים כי בבריטניה יש פחות סקס כיום מאשר בשנים האחרונות, נראים תמוהים. אם הסקס כל כך טוב בשבילנו, למה ניראה שיעשו זאת פחות?

יש לשים לב, שדיון פומבי על יחסי מין הפך להיות מקובל יותר ולכן זה מעלה את השאלה, האם אנשים גם יותר פתוחים וישרים כיום, כשהם חושפים את ההתנהגות שלהם. בעוד אנו עדיין יודעים מעט על איכות המפגשים המיניים של אנשים, בסקר לאומי שנערך לאחרונה, 34,000 גברים ונשים בריטים, התבקשו לדווח כמה פעמים הם קיימו יחסי מין בחודש האחרון. עבור אנשים מעל גיל 25 ואלה שהיו נשואים או חיים עם בן זוג, הסיכויים לקיים יחסי מין 10 פעמים או יותר בחודש האחרון חצויים בין 1991 ל-2012.
מחד גיסא, הממצאים מצביעים על כך שיחסית למדינות מפותחות אחרות, אנשים בבריטניה ממעטים או אף הפסיקו לקיים סקס בעשור האחרון. אבל משהו אחר יכול להיות גם בשקלול הנתונים המובילים למסקנה זו. מה אם אנחנו פשוט הרבה יותר כנים כיום לחשוף כמה סקס יש לנו?

 

 

“קרוב לוודאי שכיום אנחנו פחות מאוימים מהציפיות החברתיות כשמדובר במין. גברים אולי לא כל כך נחושים להתפאר בכך, כפי שהיו פעם. נשים לא מרגישות חייבות להציג עצמן כטהורות כשלג”, אומר קיי וילינגס, פרופסור לבריאות המינית והפריון בבית הספר בלונדון, אשר ניהל את המחקר.
שינוי הנורמות הללו בכל הקשור למין, אם כך, עלול להשפיע הן על תדירות המיניות המדווחת בסקרים והן על התדירות המינית בפועל. “אולי אנחנו יותר כנים בקשר לפעילות המינית שלנו. אולי אנחנו יותר מציאותיים והרבה יותר מעודכנים על ההתנהגות המינית שלנו ושל אחרים, ולכן פחות נוטים להגזים”, אומר פיטר לאוזינק, רופא כללי וסקסולוג במרכז הרפואי של אוניברסיטת רדבוד.
זה בחלקו נובע מהכמות העצומה של מידע חינוכי זמין באינטרנט ובתקשורת. הדיון על מיניות בעיתונים ובמגזינים, היה בעבר מועט וסגור ואילו כיום התקשורת מתייחסת למיניות בצורה רציונלית יותר, חיובית ועם התמקדות נשית יותר.

הירידה בתדירות המינית עשויה להיות קשורה גם ללחץ שבחיים המודרניים – אנשים נאלצים לשקוע בעבודה, הגבול בין הבית לעבודה הפך נקבובי יותר, זה מפתה להמשיך לעבוד או לערוך קצת קניות מקוונות כאשר מגיעים הביתה. Netflix, טלפונים ניידים, מדיה חברתית, כל אלה מציעים הסחת דעת רבה.
אך כנראה שעיקר הבעיה, היא שסקרים אינם מסוגלים לחשוף פרטים רבים על מתי ואיך אנשים מקיימים יחסי מין, אלא אם כן המשתתפים מוכנים לדבר על זה בכנות ובדיוק ואת זה החוקרים אף פעם אינם יכולים לדעת. ישנם נושאים המאפשרים הצלבת נתונים, למשל, כשמבצעים סקר על כמות המעשנים כיום, אפשר במקביל לבדוק כמה חפיסות סיגריות נמכרות בשוק. בנושא המיניות, אין אפשרות של הצלבת נתונים. מסתבר גם שאנחנו עשויים להיות מוכנים לדון בצרכים המיניים ובהעדפות שלנו עם זר, ללא תחושה ששופטים אותנו, אבל פחות עם השותפים שלנו. בנות מדברות זו עם זו, בנים מדברים ביחד. זה לרוב די קשה להעלות את הבעיות עם בן זוג, בגלל רגשות דחייה והערכה עצמית.

 

לכל הכתבות בקטגוריית תרבות
+כתבות מומלצות
האיקיאגי: איך למצוא מטרה שתגרום לנו לקום בשמחה בבוקר
תרבות
האיקיאגי: איך למצוא מטרה שתגרום לנו לקום בשמחה בבוקר
  ליפנים יש מילה המגדירה את התפיסה הזו: איקיגאי ikigai (ee-key-guy), שמתורגמת ל”סיבה להוויה
למה אנחנו מוקסמים מקטסטרופות?
תרבות
למה אנחנו מוקסמים מקטסטרופות?
  ברגע שפורצת מלחמה, אי שם בעולם, נניח באוקראינה, המלחמה יוצרת אצלנו ציפייה שיהיה
ב”יום שני הרטוב” בפולין, הבנים מרטיבים את הבנות והן נוקמות למחרת
תרבות
ב”יום שני הרטוב” בפולין, הבנים מרטיבים את הבנות והן נוקמות למחרת
בכפרים בפולין, היו גוררים את הנערות ומשליכים אותן לנהר, אך הן יכלו “לפדות” עצמן,

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*