מחוז בלוצ'סטן, ממוקם על חוף מפרץ עומאן וגובל בפקיסטן ובאפגניסטן. זה מקום השומר באדיקות על המסורת, אזור עם מוניטין של מקום מסוכן, עם היסטוריה המשובצת בקרבות שבטים והברחת סמים. כאן, באזור הדרום מזרחי המרוחק של איראן, בלוצ'יסטן, קם מועדון הגלישה האיראני הראשון, Waves of Freedom. שאיפתו להעצים נשים ונערות, המועדון מאמין שגלישה היא לא רק ספורט, אלא סגנון חיים ושם נרדף לחופש וביטוי עצמי יצירתי.
את הגל החלה Dr Easkey Britton, שעלתה לאיראן מאירלנד והייתה האשה הראשונה, אשר לבושה בחיג'אב וגולשת על הגלים. היא גייסה את Marion Poizeau, יוצרת סרטים דוקומנטריים ויחד הקימו את  Waves of Freedom, ארגון ללא מטרות רווח המבקש להשתמש בגלישה כדי לשבור גבולות מגדריים וליצור מודלים נשיים חזקות לחיקוי. עד מהרה הוקמה קהילת גולשים בחוף, עם סדנאות הפתוחות לנשים וגברים בכל הגילאים.  פויזו יצרה סרט תיעודי "Into the Sea", המספר את הסיפור וכיצד הן ונשים איראניות שיתפו פעולה במאמץ לגרום לזה לקרות.
באיראן משטרת המוסר מחלקת עונשים כבדים לנשים צעירות על עבירות כמו לבוש נועז או בולט מדי, איפור או שיזוף, זו מדינה בה אפילו רקדני בלט נאלצים לבצע את שיעוריהם בסתר והשוטרים פוקחים עין על ההתארגנות. בריטון מרגיעה "הם ראו שהבנות בצד ימין של החוף והבנים בצד שמאל והשיעורים נלמדו בנפרד. כמו כן הנשים היו לבושות בצניעות, במה שאנו מכנים 'חיג'אב הנינג'ה' שלנו, אז לא הייתה בעיה".
אחד האתגרים הכי גדולים שעמדו בפניהן, היה למצוא לבוש שמתאים לספורט מים וגם צנוע והולם תרבותית. הנשים לבשו כיסויים מאולתרים על ראשיהן, אפילו חבשו פונצ'ו כבד, עד שמצאו מעצב צרפתי-איראני שעיצב חליפות גלישה המותאמות לדרישות התרבותיות.