מבנים לשימור הם ללא ספק בעלי הפוטנציאל העיצובי הגבוה ביותר ועבודה תכנונית ועיצובית מדויקת, יכולה לממש את הפוטנציאל הרב הגלום בהם. כך למשל במשרדים של חברת 'יובלי ישראל הנדסה' בעתלית, שהתמקמו בשני מבנים לשימור שנבנו בתחילת המאה הקודמת. על העיצוב אחראית מעצבת הפנים שרה עקנין, שמקבלת אותנו לסיור במקום. "זה ללא ספק אחד הפרויקטים המיוחדים והמרגשים שיצא לי לעבוד עליהם עד היום. כשהגענו לראשונה ראינו שני מבני כורכר ישנים, בני למעלה מ-100 שנים. המבנים שופצו לבשנת 1936 ומאז לא נעשה בהם שום שינוי או שיפוץ".

 

בשנת 1903 הוקמו המבנים על ידי דוד דוידסקו, שהיה ממקימי עתלית. שטחי המשפחות בישוב הצעיר כללו בית מגורים שלצדו הוקמו אורווה בשטח של כ-70 מ”ר ורפת בגדול 50 מ”ר. בשנת 1936 עברו המבנים את השינוי האחרון שלהם ונשמרו כמו שהיו עד לימים אלה. לצד עשרת הבתים הראשונים שהקימו מקימי עתלית נבנו גם חצר משק הכללה רפת ואורוות סוסים במראה אחיד.

 

 

“מרבית תשומת הלב שלנו ניתנה לשימור הפריטים המקוריים, החל מגגות הרעפים ועד לפרטים הקטנים ביותר וכמובן הושקעה מחשבה רבה בחומרים בהם נשתמש”, מתארת המעצבת “כשהגענו לשטח המבנים היו נטושים לגמרי ואנחנו התחלנו את העבודות מאפס, זה היה מקום שלא היה בו כלום. בשלב הראשון העבודה נעשתה עם מומחי שימור והקפדנו להיצמד לכל החוקים הנוגעים לתחום. בעבודות מסוג אלו יש חשיבות גדולה לחומרים בהם משתמשים והקפדנו לעבוד עם החברות המתמחות בתחום ועם אדריכלים המכירים את החומר. אני קיבלתי את הפרוגרמה לעיצוב המשרדים והתחלתי לעבוד על עיצוב הפנים”.

 

 

“היה לי חשוב להיצמד לחומרים טבעיים ולכאלה שיתנו כבוד למבנה הקיים”, מסבירה עקנין. “יש דברים במבנה שלא נגענו בהם, כמו הרעפים המקוריים, הגבהים וגבהי הפתחים הקיימים וכמובן באבן הכורכר המקורית. התכנון העיצובי ביקש לייצר חיבור בין ישן לחדש ולכן התאמנו את כל החומרים והפריטים בצורה שתשתלב באופן טבעי עם החומרים הקיימים וכך נוכל לשמור על האותנטיות של המבנה ולייצר הרמוניה. ניתן לראות זאת במספר מקומות בחלל, למשל באבן הכורכר החשופה עליה שמרנו בסמוך לכניסה. בנוסף, גם השטח שהקיף את המבנים הישנים היה נטוש וטיפלנו גם בנושא החוץ – אותנו רצינו לשקף אל פנים המבנה”.

 

 

אחד החומרים הבולטים בפרויקט הוא הברזל, וליתר דיוק – מפתחי הברזל שמייצרים אמירה של ממש. “כשהתחלנו לעבוד על התכנון היה לנו ברור שעבור הפתחים והחציצה הפנימית אנחנו חייבים לבחור במוצר שהוא לא פחות ממושלם”, מגלה עקנין על הבחירה בברזל. “לא רצינו להשתמש באלומיניום וחיפשנו ברזל שיראה ממש כמו יצירת אמנות ושיהיה שונה מהנוף הרגיל. מנהל הפרויקט ואני הגענו לארטפרו שמתמחה בייצור אמנות בברזל. הם הצליחו לענות על הדרישות שלנו ולהפוך כל חלון, מפתח או חציצה ליצירת אמנות. כשאמרתי קודם שרצינו להכניס את החוץ פנימה, מסגרת הברזל של ארטפרו עשו עבורנו את העבודה בצורה הטובה ביותר וזה נראה שיש יצירת אמנות על הקירות ולא חלונות. הברזל השתלב בצורה מושלמת עם האבן העתיקה”.
“לכל אורך הפרויקט”, אומרת עקנין לקראת סיום, “היה לי חשוב להיצמד לחומרים טבעיים וקרובים למקור, לתת כבוד למבנה הקיים ולייצר את החיבור בין ישן לחדש בצורה הרמונית. כל החומרים והפריטים בהם השתמשנו הותאמו בשילובים השונים ובטקסטורות וחלק מהחומרים הישנים עברו חידוש על ידי ליטוש וניקיון. ניתן לראות את זה בשימוש באבן, בסיד, בברזל או בבטון ולהבין כיצד הצלחנו לשמור על אותנטיות. עשינו שימוש במבנה הישן והתאמנו אותו לצרכים של המבנה החדש, למשל לקחנו שולחן עבודה ששימש את בית המלאכה ברפת, חידשנו אותו והפכנו אותו לדלפק הקבלה או כשהפכנו את השוקת המקורית לפינת קקטוסים. ההקפדה בפרויקט על הפרטים הקטנים הייתה קריטית והם אלו שמוסיפים את הטאצ’ ומייצרים את ההרמוניה שביקשנו לקבל”.

המושבה העכשווית
עיצוב ותכנון: שרה עקנין
מיקום: עתלית
ברזל מפתחים ומחיצות : ארטפרו
צילום: ליאור טייטלר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית עיצוב פנים
+כתבות מומלצות
היהלום שבכתר: מבית רעוע לבית מרגש ומזמין
עיצוב פנים
היהלום שבכתר: מבית רעוע לבית מרגש ומזמין
  בתוך כך האדריכל בועז שניר שהיה אמון על האדריכלות, עיצוב הפנים והתכנון, ביצע
מפנטהאוז לדופלקס ב-5 חודשים
עיצוב פנים
מפנטהאוז לדופלקס ב-5 חודשים
  מעצם היותן, רובן ככולן של המשפחות מתפקדות כמערכת דינמית שמשתנה באופן תדיר –
דבר נציבות הסחר האיטלקית
עיצוב פנים
דבר נציבות הסחר האיטלקית
    קוראים/ות, אדריכלים/ות ומעצבים/ות יקרים/ות, לאור החברות העמוקה והמתמשכת בין איטליה וישראל, אני

תגובה אחת

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*