בני זוג, הורים לשני ילדים בוגרים, בקשו לבנות בית חדש וגדול על שטח בו ניצב ביתם הוותיק של הסבא והסבתא. אף אחד לא היה ממהר להרוס את הבית בו גדל, מבנה שהוא הרבה יותר מארבעה קירות, שמציף ברגשות ובזיכרונות ילדות. כך גם במקרה של הבית הזה באחת מערי השרון, שנבנה בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת.

במקום להרוס את הבית הישן ולבנות על חורבותיו, הם החליטו להשאיר את המבנה הישן, לשפצו ולבנות על השטח בית נוסף, עבורם. שתי המתכננות יצרו תכנית חדשה העונה על הצרכים והמאוויים של הדיירים בהווה, מבלי למחוק את העבר.
בבית המקורי גר כיום בנם הבכור של השניים. המבנה ממוקם בקדמת המגרש, ששטחו הכללי הוא כ-750 מטרים רבועים. החזיתות שופצו וחללי הפנים זכו לשיפוצים קוסמטיים. בצמוד אליו, תוכנן הבית החדש, ששטחו כ-220 מ"ר על פני שתי קומות (קרקע ומרתף) כשלכל אחד מהבתים כניסה פרטית נפרדת.
האתגר הגדול שעמד בפני שרה ונירית פרנקל, היה לחבר בין שני המבנים כך שיראו כמבנה הומוגני. לשם כך תוכננו גגות הרעפים והחזיתות של שני הבתים באותה צבעוניות וחומריות – טיח אפור, תריסי עץ בגוון אפור-ירקרק, מרזבים מאבץ וחיפוי של לבנים אפורות מפירוק בחלקם התחתון.
השביל החולף על פני הבית המקורי הורחב ורוצף באבנים אפורות ההולמות את החזיתות של שני המבנים. בהמשכו, ואחרי טיפוס של שלוש מדרגות, הוא מוביל לבית החדש. פיתוח השטח החדש מעניק מעין תחושה של טיול בגן. זאת ועוד, בכדי לייחד את רחבת הכניסה יצרו האדריכליות שטיח אריחים בדוגמת אדרת דג ובמרפסות הצרות שבצידי הבית נשתלו אריחים מצוירים והותקנו מעקות ברזל.
הבית תוכנן בהשראה כפרית טוסקנית, עם תוספות של אלמנטים תעשייתיים. רצפת הפרקט הטבעי בגוון חום מעושן, תקרת העץ גבוהה בעלת קורות בולטות שנצבעה בלבן וצביעתן האמנותית של ארונות המטבח; שולבו חלונות מחולקים בעזרת פרופילים של ברזל שחור; דלתות פנים שחורות משולבות בזכוכית; ואלמנטים דקורטיביים שונים , כולם על טהרת הסגנון התעשייתי המודרני.
מבואת הכניסה תוכנן קיר לבנים אפורות שתוחם אותה ונותן לה מסגרת. מאחוריו מטבח רחב ידיים בצורת ח'. קיר המטבח חופה באריחי קרמיקה שצוירו בעבודת יד ומשטחי העבודה והכיור עשויים מחומר זהה כך שנראה כאילו נוצרו כיחידה אחת.
במרכז המטבח תוכנן אי מרשים בגוון אפור המשמש לארוחות משפחתיות קז'ואליות ולאחסון, וממולו יציאה לגינה המלבלבת. המטבח מוצף אור טבעי הודות לחלון גדול שתוכנן מעל הכיור. הוא פתוח אל פינת אוכל, בה הוצב שולחן מרשים בעל פלטת בטון המונחת על גבי רגלי עץ מגולפות במראה טבעי. סביב פינת האוכל תוכננו פתחים מרשימים מברזל וזכוכית, מבעדם נשקפות החצר וברכת הנוי שמשרה תחושה של רוגע.