רגע לפני פסח ויום העצמאות ה-72 לישראל, כבר ברור שאלה יראו שונה לגמרי מכל מה שהכרנו. דווקא עכשיו, כשהאביב בעיצומו והכל בחוץ פורח ומלבלב, מאות אלפי ישראלים נצורים בבתים ומפנטזים על טיול משפחתי בינות השדות הפורחים והמטעים. עד שזה יקרה אפשר להתנחם במרפסות הביתיו,ת שמהוות את מקום המפלט היחיד שמאפשר לנו להישאר בפנים ועדיין, להרגיש בחוץ.
מי היה מאמין שיום יגיע ונתגעגע כולנו לשגרה? להשכמה המוקדמת, לפיזור הילדים בגן ובבתי הספר, לריכולים במטבח שבמשרד ולחופש לבלות ברחובות, בפארקים והגנים. בינתיים, כדי לשמור על שפיות וקשר עם החוץ עד כמה שניתן, כל מה שנותר לנו הוא לנצל את המרפסת הביתית, לנשום אוויר צח ולהיזכר במה שממתין לנו בחוץ.
על פי גורמים בענף האדריכלות והבניה, בעקבות המשבר וההכרה בחשיבותה, תחזק המרפסת את מעמדה בהיררכיית החללים ותהפוך לאחד החשובים שבהם. לשיטתו של שי דוד, בעלי חברת כרכום המתמחה בתכנון, עיצוב וביצוע גנים, המרפסת הפכה בחודשים האחרונים לסמל בינלאומי ומייצגת לא רק את הטבע, אלא משמשת גם אי של שפיות. היא לוקחת אותנו אחורה בזמן, לימים בהם היינו מתקשרים דרכה עם השכנים ונושמים את הניחוחות ברחובות התוססים שמסמלים חיים.
לדברי דוד, “התקופה הנוכחית מחדדת את החשיבות בהשקעה במרחב האישי של כל אחד מאיתנו, מי שטרם עידן הקורונה מעטים השכילו להבין. אני חושב שיותר מאי פעם אנשים מבינים שמרפסת, או חללי חוץ כמו גג או גינה, הם פשוט משני חיים. השקעה בסביבת ה-OUTDOOR היא בראש ובראשונה השקעה בעצמנו, ביכולת שלנו להנות מאורח חיים שפוי ובריא, בשלמות הגוף והנפש.
המרפסת משמש במקביל כמכפלה של שטח הדירה ובכך את שטח המחיה. “למזלנו, אופי הבניה בישראל בעשורים האחרונים הגדיר מחדש את מעמדה של המרפסת ומספר הפרויקטים שמתוכננים ללא מרפסת שמש או מרפסת מקורה נמוך מבעבר”, מסביר דוד. “יתרה מכך, המחשבה הקלאסית שהמרפסת חוסמת את הסלון או לחלופין מקטינה את שטח הבית חלפה מן העולם, נהפוך הוא: תפישת האדריכלות המודרנית דוגלת בחיבור בין הפנים והחוץ עם מינימום חסמים. הניתוק הוא וירטואלי, הסלון לא באמת נגמר וגם לא ממש משנה איפה הוויטרינה ממוקמת. כשאדם יושב בחוץ וצופה לעבר הסלון העין שלו לא קוראת את המרחב כשני חללים נפרדים. אנחנו רואים מקרים ששטח החוץ מכפיל את אזור המחיה: סלון של 50 מ”ר+ מרפסת של 50 מ”ר נוספים=100 מ”ר של אזור מחיה”.
בכדי להפוך את המרפסת למעין אואזיס פרטי מרגיע ומכיל לא מספיק לטפל במעטפת עצמה. “אני לא משלה את עצמי. ברור לי שאנשים בעידן פוסט הקורונה לא ירוצו לפזר כספים ולהשקיע בגינה אבל כן ברור לי שבמוקדם ובמאוחר כולם ישכילו להבין שזאת השקעה שיש לה כיסוי מכמה סיבות: עוד לפני המשבר שימשה המרפסת כציר חשוב ומרכזי בבית הישראלי שגם בחורפים גשומים במיוחד עדיין נהנה מכמעט 10 חודשי שמש. עתה, מתוך הכרה ביכולתה לשמש כמקום מרפא של ממש אני צופה שהיא תהפוך לסלון האמיתי של הבית. היא תשמש לא רק לאירוח או אתנחתא אלא כמרכז פעיל ושוקק, המקום בו הילדים יכינו שיעורי בית, המקום בה נבלה זמן איכות עם המשפחה ואני אפילו צופה שהשימוש במטבחי החוץ יגבר וחלק גדול מהארוחות יבושלו ויוגשו בחוץ. בתוך כך, אני צופה שאם היום היחס בין החוץ לפנים הוא 90% אחוז לטובת הפנים ורק 10% לטובת תכנון המרפסת, הרי שהיחס ישתפר ולמרפסת יוקצו כ-5% נוספים לפחות”.
כפועל יוצא צופה דוד שהמרפסות בישראל ילבשו צורה ויתוכננו ויעוצבו בקפידה ובהשקעה דומה לזאת שכיום נהנים ממנה רק המטבח והסלון: “זה כמובן תלוי בגודלה אבל במידת האפשר, המרפסות הללו תחולקנה לאזורים, ממש כמו החלל הציבורי בבית”, מסביר דוד. “כך יוגדר איזור מטבח החוץ, פינת האוכל החיצונית, המטבח וכיוב’. ממש כמו בבית עצמו, גם בתכנון במרפסת תכנון טוב מבוסס על האינטראקציה בין האזורים, המרחקים והמעברים ביניהם ובהגדרת החומרים והתאורה. כדי להעשיר ולתחום את סביבת החוץ יש לבחור עבורה את הירק, הצמחים והעצים המתאימים שידועים כאמצעי שמזין את הנפש. סוג הצמחים משתנה בהתאם לסגנון העיצוב ומבנה המרפסת אבל בהחלט שווה לשקול להשתמש בצמחיה ארץ ישראלית וצמחי תבלין שיפיצו במרחב ארומה משכרת ויוסיפו לאווירת הרוגע. מומלץ גם להשתמש בסקולנטים וקקטוסים שעמידים יותר בפני החום הקיצוני של ישראל”.
לדברי מעצב הפנים דניאל מיכאלי, “העובדה שנבלה זמן רב במרפסת מצריכה תכנון נכון גם של התאורה. לצד התאורה הפונקציונלית, חשוב להשתמש בנורות שמפיצות אלומת אור נעימה, מווסתת שאינה מסנוורת. במרבית המרפסות בישראל משתמשים בפרוז’קטור וזאת טעות. יש כיום בשוק גופי תאורה מוגני מים מכוסים פוליקרבונט שיוצרים את אפקט התאורה האופטימלי בסביבת החוץ. הפכו את הלימון ללימונדה- את ארוחות הערב המשפחתיות תוציאו החוצה, כל עוד מזג האוויר מאפשר זאת”.
עוד מוסיף דניאלי כי “מומלץ לחשוב על המרפסת כמרחב פעילות אינטראקטיבי- מצד אחד פינת ישיבה פופית, כיפית שאפשר להשתרע בה ובמקביל להותיר מרחב פתוח לילדים שיוכלו לשחק ולפרוק אנרגיות, כמובן בהשגחת מבוגר. בתוך כך, יש לנקוט במשנה זהירות. גובה מעקות על פי תקן הוא 1.1 מ’ ואני ממליץ בחום להגביה אותם בלפחות 35 ס”מ. ההגבהה יכולה להיעשות מפרספקס או מזכוכית שנחשבת ליותר אלגנטית ואת ההתקנה, שמתלבשת למעשה על המעקה הקיים, יכולים לבצע מרבית הזגגים ואנשי המקלחונים”.
וממעקות, להצללות – “אם נשים רגע את המשבר בצד, אנחנו נמצאים לקראת הקיץ ועכשיו זה בדיוק הזמן לחשוב על נושא ההצללות”, מסביר דוד. “סוג ההצללה שצריך הוא נגזרת של כיוון המרפסת. בחלק מהמרפסות הצפוניות למשל הבניין יש הצללה טבעית של הבניין עצמו. בהתייחס להצללה חורפית, ניתן לנטוע במרפסות מבוססות גן צמחיה נשירה שתאפשר לקרני השמש לחדור ולחמם את האזור. ולגבי ימים גשומים.. בואו נספור כמה ימי גשם יש בישראל? 40 במקרה הטוב. גם אם “ניפול” על שנה גשומה מאוד גם בחורף הבא, עדיין יש לנו 10 חודשים שניתן לבלות לאורכם בחוץ. גשם הוא לא שיקול אבל בהחלט יש פתרונות כמו פרגולה אטומה למים שבלחיצת כפתור נאטמת בפנים מים”.