במשך שנה שלח Harry Matuszewicz-Milne מאות קורות חיים למשרדי עיצוב - ללא הצלחה. אך במקום לשנות את הסגנון הייחודי שלו, שכנראה לא הדליק מעבידים פוטנציאליים, הוא הקים את Acid House Designs, סטודיו שמאמץ דווקא את העיצוב הנועז והצבעוני שבגללו נדחה שוב ושוב.

 

לא מעט בוגרי בתי ספר לעיצוב מתקשים למצוא את דרכם בשוק העבודה, אך הסיפור של Harry Matuszewicz-Milne מאתגר במיוחד. לאחר שעבד במשך עשור כאח בתחום בריאות הנפש, הוא החליט להסב את הקריירה ללימודי עיצוב פנים, סיים בהצטיינות את לימודיו ב־UWE Bristol שבאנגליה בשנת 2024 – ואז נתקל בחומה.
במשך קרוב לשנה הגיש כ-550 מועמדויות למשרות בתחום העיצוב. הוא שלח קורות חיים, מכתבי פנייה אישיים, עיצב חומרי מיתוג מיוחדים ואפילו יצר קורות חיים מצולמים. למרות ההשקעה, רק שלושה ראיונות הובילו לשיחות, ואף אחד מהם לא הסתיים בהצעת עבודה. המסר שחזר שוב ושוב היה זהה: העבודות שלו "נועזות מדי", "מוזרות מדי" או פשוט "יותר מדי".
במקום לראות בכך כישלון, הוא החל להבין שאולי הבעיה אינה בעבודות עצמן – אלא בהתאמתן למשרדים שאליהם פנה.

 

 

הדירה שהפכה לכרטיס הביקור

הארי עיצב אז את דירתו שלו בבריסטול, שהפכה למעין מעבדת ניסויים אישית. בהשראת מועדון Haçienda האגדי במנצ'סטר, תרבות הרייב, פופ-ארט ומשחקי מחשב, הוא יצר חללים צבעוניים ובלתי שגרתיים: קורות צבועות בפסי אזהרה, קיר בהשראת Super Mario, חדר רחצה מחופה פח גלי, ספת מנומרת, עמדת DJ ואפילו חדר שינה בעיצוב המזכיר את ציוריו של Piet Mondrian. מרבית האלמנטים נוצרו בתקציב נמוך תוך שימוש בחומרים ממוחזרים והתאמות אישיות, מתוך אמונה שעיצוב טוב אינו תלוי בתקציב גבוה אלא ביצירתיות ובנכונות להתנסות.
הדירה זכתה לחשיפה תקשורתית, הופיעה במדורי עיצוב ובערוץ היוטיוב של Zoopla, אך גם ההכרה הציבורית לא שינתה את תגובת המעסיקים. במקום להמשיך לדפק על דלתותיהם, הקים Harry את Acid House Designs – סטודיו לעיצוב פנים שמצהיר בגלוי כי הוא מיועד ל"פאנקיסטים, חריגים וכל מי שמאס בחללים בז'יים". הסטודיו מתמחה ביצירת חללים בעלי אופי חזק, צבעוניות בולטת וזהות ייחודית, בעיקר עבור בתי קפה, ברים, מלונות בוטיק, עסקים עצמאיים ודירות אירוח המבקשים לבלוט בשוק תחרותי. לדבריו, דווקא בעולם שבו רבים מהחללים נראים דומים ומאמצים את אותו סגנון סקנדינבי מינימליסטי, עיצוב בעל אישיות הפך ליתרון עסקי של ממש. הוא מצטט מחקרים שלפיהם נכסים בעלי זהות עיצובית ייחודית עשויים להשיג ערך גבוה יותר בשוק בהשוואה לחללים גנריים.
לדבריו, הדחיות אמנם פגעו בביטחונו העצמי, אך גם הובילו אותו להבין שלא כל משוב מעיד על איכות העבודה – לעיתים הוא פשוט מעיד על חוסר התאמה. במקום להתאים את עצמו לשוק שלא חיפש את מה שהיה לו להציע, הוא בחר ליצור שוק משלו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית בתים יפים
+כתבות מומלצות
הבית האייקוני שתוכנן לבני זוג גאים בלוס אנג'לס
עיצוב פנים
הבית האייקוני שתוכנן לבני זוג גאים בלוס אנג'לס
  בשנת 2004 שלח David Bernardi מייל קצר לאדריכל Fritz Haeg. הוא סיפר שהוא
דיקט, אבן ואור טבעי: בית משופץ במיורקה במבנה היסטורי
עיצוב פנים
דיקט, אבן ואור טבעי: בית משופץ במיורקה במבנה היסטורי
  בין בתי השורות השקטים של Palma de Mallorca מסתתר Plywood House, פרויקט שיפוץ
הבית שייך לפסיכיאטר שהוא גם אמן וככה זה ניראה
עיצוב פנים
הבית שייך לפסיכיאטר שהוא גם אמן וככה זה ניראה
  הבית ברחוב Coleman Way ב־Sacramento שבקליפורניה, הוא משהו אחר לגמרי – יצירת אמנות

5 תגובות

  • בלה הגיב:

    לפעמים מאחורי הכותרת ״עיצוב״ סתם מסתתר ״טעם רע״….הוא פשוט לא טוב.
    ואם יש מי שהפך אותו ״למצליח״ אחרי שנתיים עבודה (I doubt it) שיהיה לו בהצלחה.

  • מרים הגיב:

    אני אוהבת מאוד אולי אני אבקר שם פעם וכל הכבוד על ההתמדה

  • אופק הגיב:

    אני ממש כמוהו וחייבת מלא צבע בכל פינה , אבל מסכימה שקשה שאין מקום אחד של שקט , מבסוטה מהדרך שסלל לעצמו כי בידול זה כוח עצום בעסק .

  • קרלוס הגיב:

    יפה…הייתי אומר יש חומר לתערוכות פופ ארט. יותר מדי דברים, צבעים, טקסטורות ביחד.

  • מרגלית הגיב:

    זה ממש מדליק אך לא נראה לי שאפשר לחיות בתוך רעש ויזואלי כזה.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.