במבט ראשון קשה להבחין ב־Casa Moro. הבית, שתוכנן על ידי TAM – Guillermo Elgart, נטמע כמעט לחלוטין בטופוגרפיה הטבעית של המגרש. במקום להציב אובייקט אדריכלי מעל הקרקע, בחרו האדריכלים לעבוד עם מה שכבר היה קיים: החלל שבין העצים, השיפועים הטבעיים והפתחים שיוצר היער.
המהלך המרכזי בפרויקט הוא יצירת "מעטפת" בטון גלית המשתלבת בקווי הקרקע ומכוסה בצמחייה. מרבית שטחי המגורים חבויים מתחת למעטפת זו, כך שנפח הבנייה כמעט ואינו מורגש בנוף. הגג הירוק מחזיר לטבע את השטח שנתפס על ידי המבנה ומאפשר לבית להתמזג עם סביבתו באופן כמעט מוחלט.

מעל המעטפת הירוקה מרחף אלמנט נוסף – קופסה מינימליסטית מצופה במשטחים מחזירי אור. במקום להתחרות בנוף, היא משקפת אותו: עצים, שמיים ואור משתנים לאורך שעות היום ומטשטשים את גבולות המבנה. התוצאה היא אדריכלות שנוכחת ונעלמת בו־זמנית.
הבית מאורגן סביב חצר פנימית מוגנת, המחדירה אור טבעי אל החללים התת־קרקעיים ומשמשת כלב הפרויקט. לצדה ממוקם נפח עץ אורגני המארגן את הפונקציות השונות – אזורי מגורים, חללים פרטיים ואזורי שירות – תוך יצירת רצף זורם ולא היררכי של חללים.

הקופסה העליונה פועלת כמעט כיחידת מגורים עצמאית: סלון, מטבחון, חדר שינה וחדר רחצה, כולם נהנים ממבט ייחודי אל צמרות העצים. זוהי נקודת תצפית שקטה בלב היער, המעניקה חוויית מגורים שונה לחלוטין מזו של הבית הטמון באדמה.
הפרויקט נשען על תפיסה פילוסופית שלפיה האדריכלות אינה נוצרת באמצעות המסה הבנויה אלא באמצעות החלל שהיא מגדירה. בהשראת רעיונותיו של הפסל הספרדי Jorge Oteiza, הבית בוחן כיצד היעדר, ריק וחלל יכולים להפוך לחומרי גלם אדריכליים משמעותיים לא פחות מבטון, עץ או זכוכית.

מעבר לאיכויות האסתטיות, Casa Moro מציג גישה עכשווית לקיימות: גג צמחייה המספק בידוד תרמי טבעי, ניצול מקסימלי של תאורה ואוורור טבעיים ושמירה על העצים והטופוגרפיה הקיימים באתר. במקום לכבוש את הקרקע, הפרויקט מבקש לחיות עמה.
התוצאה היא בית שמצליח להיות כמעט בלתי נראה, אך כזה שנחרט בזיכרון – אדריכלות שמוכיחה שלפעמים הנוכחות החזקה ביותר היא דווקא זו שבוחרת לא לצעוק.Mar del Plata, Argentina

Architects: TAM – Guillermo Elgart
Area:
220 m²
Year:
2024
Photographs:Jonathan Paz
Lead Architects: Guillermo Elgart, Juan Albarenque