במקום לייצר אובייקט אדריכלי חדש המנותק מסביבתו, הפרויקט מבקש להפוך את הבית לחלק מהנוף. המבנה משתרע על פני שלוש קומות על לשון יבשה הצופה אל Baia dei Frati, בעוד הפארק המקיף אותו – המשתרע על פני כ־4,500 מ"ר – הופך לחלק בלתי נפרד מחוויית המגורים.

בין כמה מבנים לבית אחד

Villa in Recco נולדה מתוך מצב קיים מורכב: מספר נפחים שונים שהצטברו לאורך השנים ויצרו קומפוזיציה מקוטעת, לצד נתק ברור בין האדריכלות לבין הטבע שסביבה. תוספות מאוחרות, שנבנו בסגנונות שונים, רק הדגישו את המפגש הלא פתור בין תקופות אדריכליות שונות. במשך ארבע שנים עבדו Gosplan ו־Giordano Hadamik Architects, בשיתוף פעולה עם סטודיו עיצוב הנוף caarpa ו־studio.skey, על ארגון מחדש של הנפחים. במקום לטשטש את ההיסטוריה של האתר, הם ביקשו לקרוא אותה מחדש דרך מאפייני הנוף הים־תיכוני. הטופוגרפיה הייתה נקודת המוצא. לצדה נשמרו הצמחייה הקיימת, הטרסות והגינה, והבית תוכנן כך שיישב בתוך המרחב באופן דיסקרטי – כמעט כהמשך טבעי שלו.

הבית מתחיל בפארק

סביב הבית נשמרו עצי אורן, ברושים, עצי זית וציקס, המעניקים למתחם תחושה של נוף בוגר ולא של גינה שעוצבה זה עתה. שבילים מתפתלים וטרסות המחופות באבן טבעית או ב־Botticino marble מובילים בין חלקי האתר ומייצרים תנועה הדרגתית בין הבית לנוף. בסמוך למבנה נשתלו גם שיחים מקומיים האופייניים לאזור. הפרחים והצמחייה אינם משמשים כאן כתפאורה בלבד, אלא כחלק מהחוויה החושית של המקום – כולל הריח שנישא באוויר עם הבריזה מהים. הקשר בין האדריכלות לנוף מתחזק באמצעות טרסות הפונות אל הים, המהוות המשך ישיר של חללי הפנים. הבית אינו רק מביט אל הסביבה; הוא נפתח אליה.

בריכה שהופכת לטרסה

אחד האלמנטים המעניינים בפרויקט הוא הבריכה שתוכננה במיוחד עבור הבית. כשהיא מלאה, היא מתפקדת כבריכה; אך ניתן גם לרוקן אותה לחלוטין ולהפוך את החלל לטרסה שקועה וגדולה. ממנה ממשיכים אל loggia המאכלסת את אזור המגורים. החלל פתוח אל הגינה ומטשטש את הגבול בין פנים לחוץ, בעוד פרגולה העשויה לוחות עץ יוצרת שכבת מעבר נוספת ומחברת את אזור המגורים עם הריהוט והנוף. זהו מהלך שחוזר לאורך הפרויקט כולו: במקום לסמן גבול חד בין הבית לסביבתו, האדריכלות מייצרת סדרה של אזורי ביניים — צל, אור, צמחייה, טרסות וחללים פתוחים — שבהם הפנים והחוץ נפגשים.

חומריות שמגיעה מהמקום

את עיצוב הפנים המינימליסטי תכנן הסטודיו הלונדוני studio.skey, שבחר בפלטת חומרים טבעית וחמה, הנשענת במידה רבה על ההקשר המקומי. Botticino marble מופיע בחללי המגורים, ממשיך אל הטרסות ומשולב גם באזור הבריכה. קירות הפנים והחוץ מכוסים ב־natural lime, היוצר מרקם רך וטבעי ומחזק את הקשר בין חומרי הבית לבין האדריכלות הים־תיכונית. אל החומרים הללו מצטרפים פריטי וינטג', יצירות אמנות ורהיטים בעיצוב איטלקי ובינלאומי – בהם כיסאות של Fritz Hansen ועיצובים של B&B Italia ו־Cassina. השילוב בין פריטים עכשוויים לאלמנטים בעלי היסטוריה מעניק לבית אופי שאינו סטרילי, למרות השפה המינימליסטית.

אדריכלות שלא מתחרה בנוף

Villa in Recco מציעה גישה שבה ההתערבות האדריכלית אינה מבקשת למחוק את השכבות הקיימות, אלא לארגן אותן מחדש ולחבר ביניהן לבין המקום. הטופוגרפיה, הצמחייה, האבן, המים והאור אינם תוספות שמגיעות לאחר שהאדריכלות הושלמה. הם חלק מהמערכת שממנה הבית מורכב. במובן הזה, הפרויקט אינו רק סיפור על שיפוץ של קומפלקס קיים. הוא מציע מחשבה רחבה יותר על האופן שבו אדריכלות עכשווית יכולה להשתלב בנוף חופי היסטורי: לא באמצעות חיקוי של העבר, אלא באמצעות הקשבה אליו.

Project: Villa in Recco
Location: Recco, Italy
Year: 2025
Architecture: Gosplan, Giordano Hadamik Architects
Landscape Design: caarpa
Interior Design: studio.skey
Area: 730 sqm
Park: 4,500 sqm
Photography: Anna Positano, Gaia Cambiaggi (Studio Campo)