לא בכל יום פוגשים משפחה שרוכשת דירה יפה, חדשה ומטופחת, ומחליטה לשפץ אותה עוד לפני שהספיקה לפרוק את הארגזים. אבל זה בדיוק מה שקרה לזוג הורים לשלושה ילדים, שרכש דירת דופלקס ברמת גן. הדירה הייתה במצב מצוין, ללא בעיות מיוחדות או צורך בשיפוץ הכרחי, אלא שהתכנון המקורי שלה פשוט לא התאים לבית שבני המשפחה דמיינו לעצמם. הם רצו חללים פתוחים ונעימים יותר, חומריות טבעית, פתרונות אחסון חכמים ובעיקר תחושה של בית פרטי, ולא של עוד דירה סטנדרטית בבניין.

מי שנכנסה לתמונה היא הדס רוט מהלל אדריכלות, שזיהתה כבר בתחילת הדרך את הבעיה המרכזית: המטבח מוקם ישירות מול דלת הכניסה, החלל הציבורי לא חולק בצורה נכונה, ומתחת לגרם המדרגות הסתתר שטח משמעותי שכמעט לא נוצל. "אני מאמינה שהרגע שבו נכנסים לבית הוא אחד הרגעים החשובים בתכנון", מסבירה רוט. "אני פחות אוהבת שהמטבח נמצא ממש מול הכניסה. מטבח הוא אזור פעיל, ובבית משפחתי הוא גם לא תמיד מסודר. כשפותחים את הדלת רוצים לפגוש בית פתוח, נעים ומזמין, ולא בהכרח את אזור העבודה שלו. במקרה הזה היה ברור לי שאפשר לייצר חלוקה הרבה יותר נכונה".
הפתרון הגיע דווקא מהפינה הכי פחות צפויה בבית. רוט החליטה להעביר את המטבח כולו אל מתחת לגרם המדרגות, אזור שבדירה המקורית כמעט לא היה בשימוש. מה שנחשב קודם לכן לשטח מבוזבז הפך לאחד האזורים הפעילים והחשובים ביותר בבית. במיקום שבו ניצב המטבח המקורי תוכננה פינת אוכל פתוחה ומרווחת, וכך השתנתה לחלוטין החוויה שמתקבלת כבר בכניסה. המהלך הזה לא רק פתר את בעיית מיקום המטבח, אלא אפשר לארגן מחדש את כל החלל הציבורי. במקום חלוקה שלא ניצלה נכון את השטח, נוצר רצף טבעי בין המטבח, פינת האוכל והסלון, עם תחושת פתיחות ומרחב גדולה יותר.

אלא שהעברת המטבח הייתה רק תחילתו של השינוי. כדי להרחיק את הדירה מהמראה הסטנדרטי ולהעניק לה אופי אישי וחם, בחרה רוט להחליף את השפה החומרית כמעט לחלוטין. הריצוף האפור המקורי הוחלף בפרקט עץ בדוגמת פישבון, המדרגות חופו בעץ ומעקה הזכוכית הוחלף במעקה ברזל מפורזל. חיפוי אבן לקט שולב בין שני חלונות, וקירות נוספים קיבלו גימור של טיח ערבה, המעניק להם עומק ומראה טבעי. "לא רציתי ליצור בית שבו כל הקירות נראים אותו דבר", מספרת רוט. "לכל קיר נתנו התייחסות אחרת, אבל הקפדנו שכל החומרים יתחברו לשפה אחת. העץ, הברזל, האבן והטיח יוצרים יחד תחושה הרבה יותר חמה ונעימה. רצינו שהבית ירגיש עשיר ומיוחד, אבל לא מתאמץ".
אחד האלמנטים המרשימים ביותר בפרויקט הוא קיר פינת האוכל החדשה. במקום שבו עמד בעבר המטבח תוכננה יחידת נגרות גדולה ומרשימה, שמאחורי החזיתות שלה מסתתרים בר יין, מקרר נוסף, שפע של פתרונות אחסון ואפילו נישה ייעודית לתמונה. כך הפכה פינת האוכל לאזור בעל נוכחות עיצובית משמעותית, שמצליח לשלב בין יופי לפונקציונליות. הנגרות ממשיכה גם באזור הכניסה, שם תוכנן ארון גדול המשלב מקום למערכות החשמל ושפע של אחסון. חלק מהחזיתות עוצבו בתלת-ממד, באופן שמעניק להן עומק ומראה פיסולי. למעשה, הנגרות היא אחד המרכיבים המרכזיים בבית כולו. היא אינה משמשת רק לאחסון, אלא הופכת לחלק מהאדריכלות ומעניקה לחללים מראה מוקפד ואחיד.

בסלון בחרה רוט לייצר איזון בין האלמנטים הדומיננטיים לבין מראה שקט ומינימליסטי יותר. ספת רביצה גדולה הוצבה במרכז החלל, והיא זו שמגדירה את ההפרדה בין אזור הישיבה לפינת האוכל, ללא צורך במחיצות או בקירות. קיר הטלוויזיה נשמר מאופק יחסית, ועל רקע קיר בגימור טיח ערבה שולבה ספריית ברזל עדינה בקומפוזיציה א-סימטרית. וילונות רכים משלימים את המראה ומאזנים את הנוכחות של האבן, העץ והברזל. השילוב בין החומרים הטבעיים, הנגרות המוקפדת והטקסטיל מעניק לחלל תחושה ביתית וחמימה, לצד אלגנטיות שמזכירה מלון בוטיק.
גם בקומה העליונה המשיכה רוט לבחון מחדש את חלוקת השטחים. חדרי הרחצה תוכננו מחדש, תוך התאמתם לצורכי המשפחה. חדר הרחצה הגדול של הילדים עבר שינוי, יחידת ההורים הורחבה וחלק מהשטח הציבורי בקומה הוקצה לטובת הגדלת חדר הרחצה. כך נוצרה חלוקה נכונה יותר בין החללים הפרטיים, עם דגש על נוחות ופינוק. אחד הפתרונות המעניינים ביותר בפרויקט נמצא דווקא באזור שבבתים רבים היה נשאר מסדרון רגיל. בין חדרי השינה בקומה העליונה היה שטח מעבר, ששימש בעיקר לתנועה מחדר לחדר. רוט החליטה לנצל אותו ולהפוך אותו לפינת משפחה עם טלוויזיה ואזור ישיבה.

"אני תמיד מחפשת את המקומות בבית שאפשר להוציא מהם יותר", היא מסבירה. "לא כל מעבר חייב להישאר רק מעבר. לפעמים אפשר להפוך שטח כזה לפינה שימושית ונעימה. במקרה הזה הרווחנו עוד אזור משפחתי, שמאפשר לילדים לשבת יחד, לצפות בטלוויזיה או פשוט לבלות, בלי שכל הפעילות תתרכז בסלון המרכזי". גם שטחי החוץ זכו לטיפול מחודש. הפרגולה הורחבה, נוספה פינת מנגל ושולבה צמחייה, שהפכה את האזור החיצוני למרחב מזמין לאירוח ולבילוי משפחתי. החיבור בין הפנים לחוץ מחזק את התחושה של בית פרטי, ומעניק למשפחה אפשרות ליהנות ממגוון אזורי שהייה.
בסופו של התהליך, הדופלקס ברמת גן כמעט ואינו מזכיר את הדירה שבני הזוג רכשו. המטבח שהיה הדבר הראשון שראו בכניסה עבר אל מתחת למדרגות, פינת האוכל תפסה את מקומו, מסדרון הפך לפינת משפחה, והחומרים הסטנדרטיים הוחלפו בשילוב עשיר של עץ, אבן, ברזל וטיח. "בעיניי, זה בדיוק ההבדל בין דירה יפה לבית שמתאים באמת למי שחי בו", מסכמת רוט. "הדירה הייתה טובה גם לפני השיפוץ, אבל התכנון החדש אפשר לנו להוציא ממנה הרבה יותר. לא רק מבחינת המראה, אלא גם מבחינת האופן שבו המשפחה משתמשת בחללים. הצלחנו ליצור בית שמרגיש פרטי ואינטימי, עם נגיעות של מלון בוטיק, אבל כזה שקודם כול נעים ונוח לחיות בו".

"הלל אדריכלות" מעצבת פנים הדס רוט
צילום מאור מויאל