היום, בגיל 71, עם מאות אלפי עוקבים, שערים במגזיני אופנה, שורות ראשונות בשבוע האופנה של ניו יורק וספר מצליח בשם How to Be Old, היא כבר מזמן אינה רק אושיית סטייל. היא הפכה לקול מעורר השראה שמבקש לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים על הזדקנות.

הכל התחיל מטעות אחת

לפני קצת יותר מעשור, Slater הייתה בכלל פרופסור לעבודה סוציאלית ולמשפטים באוניברסיטת Fordham בניו יורק. היא תכננה לפרוש מהאקדמיה, ללמוד אופנה ולכתוב ספר. אופנה תמיד הייתה חלק ממנה, אבל לא כמקצוע.
ואז הגיע אותו יום מקרי ליד Lincoln Center, בזמן שבוע האופנה. צלמי רחוב היו בטוחים שהאישה האלגנטית עם השיער האפור היא אישיות מוכרת בתעשייה, והחלו לצלם אותה ללא הפסקה.
"הייתי פשוט מבולבלת," היא סיפרה "לא הבנתי למה כולם מצלמים אותי." חברתה, שהגיעה כמה דקות אחר כך, צחקה ואמרה: "כנראה שהפכת לאייקון… במקרה."
המשפט הזה הפך לשם הבלוג שלה – Accidental Icon – ומשם הכול המריא במהירות. היא הוחתמה בסוכנות Elite Models, הצטלמה למגזיני Vogue, השתתפה בקמפיינים של בתי אופנה יוקרתיים והפכה לאחת הנשים המזוהות ביותר עם אופנה בגיל מבוגר.

היא לא רצתה להיות אייקון – רק להיות עצמה

אבל אם תשאלו אותה, היא בכלל לא ניסתה להעביר מסר על הזדקנות. "הבעתי דחף יצירתי," אמרה בראיון ל-AARP "ליצירתיות אין גיל." גם היום היא מתעקשת שהבגדים מעולם לא היו מבחינתה עניין של אופנה. "מעולם לא עקבתי אחרי טרנדים. השתמשתי בבגדים כדי לבטא מי אני." לדבריה, בגדים אינם רק מה שאנחנו לובשים – הם משפיעים על האופן שבו אנחנו חושבים, מרגישים ומתנהגים.

הרגע שבו הרגישה שקופה

אחת הסיבות שהפכה לדמות כל כך משמעותית עבור נשים רבות היא הכנות שבה היא מדברת על הגיל. כשהגיעה לשנות השישים לחייה, הרגישה שהחברה פשוט מפסיקה לראות נשים מבוגרות. "פתאום הפכתי לבלתי נראית," סיפרה "כולם דיברו על צבע לשיער ועל אנטי־אייג'ינג." במקום להילחם בזמן, היא החליטה לעשות את ההפך: להפסיק להסתיר את הגיל, ולהתחיל לבטא את עצמה בצורה נועזת יותר מאי פעם. "אני הכי גלויה, הכי בולטת והכי חופשייה מאשר הייתי בכל חיי."

להתחיל מחדש – אבל בלי למחוק את מי שהיית

בספרה החדש היא מסבירה שהמצאה מחדש אינה מחייבת למחוק את העבר. היא משתמשת בדימוי שלמדו בבית הספר לאופנה: פירוק בגד ישן באמצעות פורם תפרים. "כשמפרקים בגד, לא זורקים את החלקים," היא אומרת. "מרכיבים אותם מחדש בצורה אחרת."
וכך בדיוק, לדבריה, נראים גם החיים. לא מתחילים מאפס. לוקחים את כל מה שכבר למדנו, את הניסיון, הכישלונות והזיכרונות – ובונים מהם גרסה חדשה של עצמנו.

ארבע התובנות שלה לחיים

בספרה היא מציעה כמה עקרונות פשוטים, אך עמוקים:

אל תפחדו לטעות. "חרטה היא רגש לא מועיל," היא כותבת. טעויות הן המחיר של סקרנות ושל חיים מלאים.
אל תחכו שהחיים יקרו – צרו קשרים חדשים. שיחה אקראית בבית קפה יכולה להפוך לידידות חדשה. "כשאנחנו פחות עסוקים בתוצאה ויותר פתוחים לאנשים, קורים דברים קסומים."
אל תפחדו להתחיל מחדש. כל שינוי הוא הזדמנות לבנות את עצמנו אחרת, לא למחוק את מי שהיינו.
שמרו על תקווה. גם בגיל 71 היא אומרת שהמטרה שלה היא להמשיך ליצור עולם טוב יותר עבור נכדיה "אם אשמור על התקווה ועל היכולת לדמיין עתיד טוב יותר, אולי אצליח להיות חלק מהשינוי."

החיים שאחרי התהילה

מעניין לגלות שדווקא אחרי שהפכה לאחת הנשים המצולמות בעולם האופנה, Slater בחרה להאט. כיום, היא מספרת, חייה סובבים סביב בן זוגה, בתה, נכדיה, הבית והגינה הפרועה שהיא מטפחת באהבה. היא כותבת, פעילה בקהילה ומקדישה זמן למה שבאמת חשוב לה.
אולי זו התובנה היפה ביותר שלה: ההצלחה אינה להישאר במרכז הבמה לנצח, אלא לדעת לבנות לעצמך חיים שיש בהם משמעות גם כשהזרקורים כבר פחות מסנוורים.

להיות נראית – בכל גיל

היא מעולם לא ביקשה להפוך לסמל של הזדקנות. היא פשוט סירבה להיעלם. בזמן שתעשיית היופי ממשיכה למכור הבטחות לנעורים, היא מציעה אלטרנטיבה אחרת: פחות להילחם בזמן, ויותר לחיות איתו בשלום. "אל תחפשו להיראות כמו מישהי אחרת," היא אומרת "הסגנון האמיתי מתחיל רק כשאתן מקבלות את עצמכן."
ואולי בגלל זה, בגיל 71, היא מצליחה להעניק השראה לנשים בנות 30 בדיוק כפי שהיא מעניקה השראה לנשים בנות 80. לא משום שהיא נראית צעירה יותר – אלא משום שהיא מוכיחה שאפשר להמשיך להשתנות, ליצור, להעז ולהתחיל מחדש, בכל גיל.